הרמ"א וה'מוכיח' שלו

הרמ"א וה'מוכיח' שלו
מלבה"ד: הרב בועז פש

בספר 'שפתי צדיקים' מסופר כך:שולחן ערוך
שמעתי שלרבינו הגה"ק רבי משה איסרליש מקראקא, הרמ"א זי"ע, היה "מוכיח" שהוכיחו תמיד על דבר מה שלא עשה כהוגן, והרמ"א שילם לו בעבור זה.

פעם אחת עמד הרמ"א לפני תפילת שחרית ועיין בדברי תוספות במקום פלוני שהוקשו לו שם דברי רבינו תם. ובתוך כך ראה הרמ"א שאיחר זמן תפילה, והיו לו ייסורים שיבוא לבית הכנסת בזמן מאוחר, וגם היה ירא מהמוכיח, מכל מקום לא היתה לו ברירה והלך לבית הכנסת. וכשבא לבית הכנסת הלך אל המוכיח לתרץ את עצמו לפניו, באומרו שעמד לתרץ דברי רבינו תם ולכן איחר לתפילה. כשאמר זאת למוכיח, אמר המוכיח שאין רוצה עוד להוכיחו ואל יבקש ממנו עוד הפעם, ולא הועיל כלום ושוב לא רצה להוכיחו.

שאלו הרמ"א, מדוע לא יוכיחו עוד. אמר לו כי לפני שנכנס הרמ"א לבית הכנסת בא אליו, אל המוכיח, רבינו תם בעצמו, וביקש לבל יוכיח את הרמ"א על איחור זמן תפילה, משום שהיו קשים לו דברי רבינו תם עד שיישב אותם, ואותם דברים לא היה אדם בעולם מימות רבינו תם עד עתה שידע ליישבם עד שעשה כן רמ"א שהעמידם על אמיתותם. ואמר לו המוכיח כי לאדם כזה שבא רבינו תם לבקש בעדו שלא יוכיחו, איננו רוצה להיות מוכיח.

השארת תגובה