התמונה ההפוכה בבית הכנסת הישן

בית הכנסת הראשון בקז'ימייז', עיר היהודים הסמוכה לקרקוב, נבנה בחסדי המלך הגדול – הלוא הוא קז'ימייז' ויילקי (קזימיר הגדול), הטוב והמיטיב, שנתן ליהודים נחלה למען יקימו לעצמם בית. היות שבית הכנסת נבנה בחסדי מלכות קשטו אותו פה ושם באיזה נשר או שניים… אולם עד מהרה התברר להם שהמלכות מצפה שדיוקן המלך הגדול ייתלה במקום מרכזי בבית הכנסת וזאת כאות הוקרה ותודה לטוב לבו של המלך.

והעיר הייתה כמרקחה, כיצד יתלו תמונת פני אנוש בבית הכנסת ואפילו מלך הוא, כי הרי אסור הדבר על היהודים. ישבו אל המדוכה, עד שלבסוף נמצא הפתרון ותלו את תמונת פני המלך ופניה… אל הקיר.

יום אחד הודיע המלך כי החליט המלך לבוא ולבקר את היהודים במקום תפילתם. חיפש אך לא מצא את דיוקנו. נסער וכעוס שאל את הרב היכן ימצא את דיוקנו, והרב הנבוך הביאו והציבו לפני התמונה ההפוכה.

הכיצד שאל המלך, הזה הכבוד המגיע לי? לי שנתן לכם בית ונחלה?

במחילת כבודו, ענה לו הרב כשהתעשת, לכבוד ביקורה של מלכות איננו זקוקים לתמונה. היום ניקינו לכבודו את בית תפילתנו והותרנו את תמונתו הפוכה, משום שבכל יום שהוד מלכותו איננו נמצא בינינו הרינו מצווים לראות זיו פניו הנשקף מתמונה, ואילו היום כשהוד מלכותו מזכנו בביקור איננו זקוקים לה ולכן נשארה הפוכה. ושלא יחשוב מלכנו, חס וחלילה, כי ממעיטים אנו בכבודו במעשה זה, נהפוך הוא,  אנו רק מעלים…

וגירסאות אחרות:

…משנשאל הרב ע"י המלך בתמיהה מדוע תלויה התמונה ופניה אל הקיר? ענה לו הרב כי בכול יום נוהגים היהודים להניח תפילין, פרט לשבת. והתפילין, מלכי, הם אות לקשר של היהודי עם הקדוש ברוך הוא שהרי כתוב: "לאות על ידך…"

אף השבת היא אות לקשר הזה עם הקב"ה שהרי כתוב: "אות היא לעולם…" וביום שבת קודש, השבת היא האות ואיננו נוהגים להשתמש באות הרגילה, התפילין… כך גם תמונתו של המלך שהיא אות לכבודו של המלך השוכן אתנו וכאשר המלך בכבודו ובעצמו מזכנו בביקורו אין לנו צורך באות (התמונה) על הקיר…

ויש שמספרים כי המדובר הוא בקיסר האוסטרו-הונגרי פרנץ יוזף…

השארת תגובה