על נישואי רבקה בת ה-ב"ח ל-ט"ז

מספרים כי יפת תואר ולמדנית הייתה, וביחוד הייתה מפורסמת בבקיאותה העצומה בתנ"ך. פעם אחת, בסעודת הצהרים של שבת קודש, כשישב רבי יואל עם יחידי סגולה מתלמידיו ועסקו אגב אורחא בדברי תורה, הזכיר התלמיד דוד סג"ל את דברי הרמב"ם בהלכות ספר תורה (פרק ז, הלכה ו), שכתב שם בתוך דבריו: "נזדמנה לו (להסופר) בתוך השיטה תיבה בת עשר אותיות או פחות או יותר", ותמה אותו תלמיד ושאל: בתורה אנו מוצאים תיבה שיש לה לכל היותר תשע אותיות כמו (בראשית ח, יט): למשפחותיהם, או (שם לז, כז): לישמאלים, אבל איפה נמצאת בתורה מילה בת עשר אותיות ויותר?"

ענה רבי יואל ואמר: "נקרא לרבקה ונשאלה את פיה."

כשבאה רבקה ביתו של הרב, שהייתה אז בת שתים-עשרה, חזר דוד סג"ל לפניה על דברי הרמב"ם, ושאל אם היא זוכרת איזו מילה בתורה בת עשר אותיות ויותר. אודם חכלילי כיסה את פני הילדה, ומתוך ענוות רוח ענתה: "בתורה אין בילה בת עשר אותיות, ורק בנביאים (יהושע יח, כא) אנו מוצאים מלת 'למשפחותיהם' מלאה ו', והיא בת עשר אותיות, אבל כמובן אין לזה שום שייכות להלכה שברמב"ם בנוגע לכתיבת ספר תורה."

היא הרהרה מעט והוסיפה: "כמדומני שמצאתי פתרון לשאלה זו. הלא הלכה כזאת שעליה דיבר הרמב"ם נוהגת גם בכתיבת מגילת אסתר, ושם (ט,ג) ישנה תיבה אחת בת אחת-עשרה אותיות: והאחשדרפנים…"

עמד אביה, רבי יואל סירקיס, נשקה על ראשה ואמר לה: "בתי, חכמה את וגם יפה כלבנה."

נענה דוד סג"ל, הצעיר שבתלמידים, ואמר: "כמדומני שכבר הגיעה השעה לקדש את הלבנה…"

חיוך קל עבר על שפתי הרב, ובמוצאי שבת נתארסה ביתו רבקה לתלמידו הצעיר, מי שיהיה אחרי כן רבה הגדול של אוסטרהא, חיבר את ספרו "טורי זהב" והיה אחד מאבות ההלכה בישראל.

הרב יואל סירקיס נולד בלובין בשנת 1561 והגיע לקרקוב לשמש רב בקרקוב וסביבותיה, עד לפטירתו  בקרקוב בשנת 1640. היה מחבר פירוש 'בית חדש' (ב"ח) על 'ארבעה טורים', ונחשב לאחד מחשובי הרבנים שפעלו מהמאה ה-16 ואילך. שני בנים ושלוש בנות היו לרב, והבת רבקה היא שנישאה לתלמידו, בעל "טורי זהב" (ט"ז) מגדולי הרבנים במאה ה-17. נשיא המדינה השני, זלמן שזה, היה הדור ה-15 של הרב סירקיס.

תודה לרב שחר רחמני על האגדה הלקוחה מ"שרי המאה" חלק ג' פרק א'

השארת תגובה