העיר פודגוז'ה (Podgorze) נוסדה בשנת 1784 על פי צו של הקיסר יוסף ה-II, וקיבלה מעמד של עיר הקיסר, שבעטיו זכו תושבי העיר להקלות רבות, ובעיקר הסוחרים ובעלי המלאכה שבהם. ברבע הראשון של המאה-19 הגיע מספר התושבים בעיר לפחות מ-2000, ומספר היהודים היה פחות מ-8%, בעיקר סוחרים זעירים. בהדרגה גדלה האוכלוסייה היהודית במקום ובמחצית השנייה של המאה ה-19 מנתה כבר כשליש מתושבי המקום, ובניגוד ליהודי קרקוב, יהודי פודגוז'ה לא התגוררו ברובע נפרד, ויכולים היו להתגורר בכל שטחי העיר, ללא הגבלה.

עם הקמת הקהילה היהודית בפודגוז'ה השתייכה היא לקהילה היהודית בעיר קלסנו (Klasno) שבמחוז ויליצ'קה, אולם לקראת סוף המאה ה-19 (בשנת 1891) הוקמה קהילה עצמאית שכללה בנוסף גם את התושבים היהודים של 42 עיירות סמוכות. תפקידי הקהילה היו: ניהול כספי הקהילה, קבלת עובדים לקהילה, מינוי רב ושוחט, פיקוח על כשרות ועל קבורה, ישוב סכסוכים בין חברי הקהילה, הסדרת בתי התפילה הפרטיים, שהפעלתם דרשה אישור של שלטונות העיר ועוד.

בשנת 1912, בלחץ השלטון האוסטרי, החלו מגעים בין נציגי הקהילה היהודית בפודגוז'ה לחבריהם בקרקוב בקשר לאיחוד הקהילות, אך רק בשנת 1919 התקבלה ההחלטה לאחד את שתי הקהילות. האיחוד הושלם למעשה רק ב1-בינואר 1937,ורב שמואל קורניצר היה לרב של קרקוב רבתי, וועד הקהילה היהודית הנפרדת של פודגוז'ה חדלה מלהתקיים.

בתי תפילה ומוסדות ציבור בפודגוז'ה

רחוב יוזפינסקה 5 (Jozefinska): הבניין החד-קומתי בפינת רחוב יוזפינסקה 5 נועד לשמש למשרדי הקהילה, ובחצרו הוקמה, בשנת 1893, המקווה של קהילת פודגוז'ה.

רחוב יוזפינסקה 6 (Jozefinska): בשנת 1932 רכשה הקהילה שטח אדמה, כדי לבנות שם את בית הכנסת של הקהילה, אך הפרוייקט לא יצא אל הפועל.

רחוב רקבקה 30 (Rekawka): כאן פעל תלמוד תורה ועזרה לילדים.

רחוב קרקוסה 7 (Karakusa): כאן פעל בית כנסת רבני תלמודי.

רחוב קרקוסה 9 (Karakusa): בית התפילה של 'אגודת בית הכנסת' פעל בבניין זה.

רחוב ונגיירסקה 5 (Wegierskiej): כאן תפקד ארגון תפילה וסעד "בית מדרש חסידים" שהיה לו בית תפילה נפרד, ומאוחר יותר קיבל את השם "בית כנסת צוקר" (Zucker).

רחוב ונגיירסקה 7 (Wegierskiej): מ-1932 פעלה אגודת בית תפילה וחדר קריאה של תומכי הרב בן-ציון הלברשטם מ-בובוב, שהיתה הקבוצה הדומיננטית ביותר ביהדות האורתודוכסית של פודגוז'ה, וחבריה התפללו בחדרים שכורים בקומה הראשונה של הבניין.

רחוב ונגיירסקיה 15 (Wegierskiej): מקום מושבה של עמותת 'אנשי אמונה' שהוקמה ב-1911, וגם לה בית תפילה נפרד.

ככר פודגורסקי 3 (Rynek Podgorski): בשנת 1929 הוקם בבניין בית כנסת על שם של וולף ושמחה קלוגר, וכן פעל כאן בית התפילה של חסידי הרבי הלברשטם.

רחוב לימנובסקיגו 13 (Limanowskiego): מקום מושבה של אגודת 'ביקור חולים' שטיפלה בחולי הקהילה וגם לה היה בית תפילה נפרד.

רחוב קלברייסקה 21 (Kalwaryjskiej): בשנת 1892 נוסד ארגון 'נושא המתים', והיה בית כנסת משלו.

רחוב קלברייסקה 24 (Kalwaryjskiej): בית התפילה של הרבי מז'יילין פעל כאן.

רחוב סטרומיי 9 (Stromej): בבניין זה פעלו הארגונים 'מנחם אבלים' ו-'גומל חסדים', שסייעו לעניי הקהילה. גם לאלה היה בית תפילה נפרד בבניין.

רחוב ברודזינסקיגו 14 (Brodzinskiego): בשכנות לגשר שבין קרקוב לפודגוז'ה, באגף בית בבעלותו של לאון שורנשטיין, היה בית תפילה פרטי ובו שני חדרים: לגברים בקומת הכניסה ולנשים בקומה הראשונה. בית התפילה נתרם לקהילה, ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם נקרא בית התפילה על שמו של המנוח קופל שורנשטיין.

 

בית הקברות ברחוב ירוזולימסקה (Jeruzolimska): כבר בשנת 1872 החלו יהודי פודגוז'ה בניסיונות להעביר את קבורת מתיהם לבית הקברות שבקרקוב, ברחוב מיודבה, וזאת כדי להמנע מהצורך להשתמש בבית הקברות שבקלסנו. 5 שנים מאוחר יותר, ב-1877, הסכימה הקהילה הקרקובאית לאפשר שימוש בבית הקברות שלה, עד שיוקם בית קברות נפרד ליהודי פודגוז'ה. הסדר זה לא נמשך זמן רב, משום שעירית קרקוב אסרה, במחצית שנות השמונים, על מעברן של תהלוכות אבל  על גשר נהר הויסלה. וכך, הקהילה נאלצה לחזור ולקבור את מתיה בבית הקברות שבקלסנו, עד לאישור שלטונות פודגוז'ה להקים בית קברות לקהילה. בשנת 1888 הוקם בית הקברות, בשטחי הפריפריה, בגבול עם Wola Duchacka.