תנועת הנוער "גורדוניה"

תנועת הנוער "גורדוניה", תנועה ציונית-סוציאליסטית, החלה להתארגן בגליציה המזרחית ב-1923 ובקרקוב התארגנה בשנת 1925. "גורדוניה" ינקה משלשה מקורות עיקריים: מערכי המוסר של תנועת-נוער, ובעיקר של תנועת-נוער עברית; מתורתו של א.ד. גורדון, תורה לפיה קיים קשר בלתי נפרד בין חיי האדם ועבודתו ובין חיי האומה ואדמתה, וכן, מערכיה העיקריים ועקרונותיה הציוניים-סוציאליסטיים של תנועת "הפועל הצעיר" שבארץ ישראל.

"גורדוניה" קמה והחלה להתארגן בימי משבר ומצוקה בתנועה הציונית בארץ ובגולה, אך מייסדיה ומארגניה פעלו בהחלטה נחושה לארגן את "גורדוניה" ברוח עקרונותיה ודרכיו של "הפועל הצעיר" – עם שינויים מסויימים בהתאם לזמן ומקום, ולגבשה כתנועה עממית-חלוצית, שחייבה את חבריה לעלות ארצה. מטרתם היתה ברורה: להמשיך בעלייה ארצה בכל האמצעים האפשריים, ולעזור לבנות שם את החברה העברית העובדת על ידי הצטרפות למסגרת חיי קבוצה בארץ. ואכן היה שכר לפעולתם: "גורדוניה" התגבשה תוך זמן קצר, התפתחה והתרחבה לכמעט כל ערי גליציה המזרחית והמערבית ומשם גם לארצות אחרות.

רוב חברי "גורדוניה" בקרקוב היו משכבות מעוטות יכולת או מעיירות שדה. לא קלה היתה דרכם של צעירים אלה, שעזבו את מקומות מגוריהם כדי למצוא פרנסה בקרקוב. לא קל היה לגורדונאי הצעיר לקחת חלק בפעולות היום יומיות של הקן לאחר יום עבודה ארוך ומפרך: להשתתף בשיחות על התנועה, עקרונותיה ומגמותיה, ללמוד את השפה העברית, ללמוד כדי להכיר את הארץ ויושביה, את תנאי העבודה ואת החיים היהודיים המתחדשים שם. לא קל היה לו להכין את עצמו גם נפשית, ליציאה לנקודת הכשרה, לניתוק מהמשפחה ולעלייה ארצה. אבל עוד יותר קשה היתה דרכו של הגורדונאי המבוגר, שמסיבה כלשהי לא יכול היה לצאת לתקופת הכשרה או לעלות ארצה – אף אם נבע הדבר מסיבה אוביקטיבית, כגון הגבלת העליה שנגזרה על ידי הבריטים. (בעיה זו מצאה את פתרונה החלקי כשהוקמה תנועת-אחות חלוצית בשם "בוסילה", ומבוגרים רבים שהיו חייבים לעזוב את שורות "גורדוניה" עברו לתנועת "בוסילה").

שלא בדומה לרוב תנועות נוער החלוציות בקרקוב, שהיו אוטונומיות במובן המוסדי וארגוני ושמרכזם היה בעיר, מרכזה של "גורדוניה" היה בלבוב. בקרקוב היה ל"גורדוניה" מרכז-משנה לגליציה המערבית ושלזיה ובראשו הנהגה חבלית, שהיוותה חלק מההנהגה הראשית שבלבוב. מרכז משנה זה ביצע פעולות רבות בחבלו: עזר בענייני עליה, ארגן (בעזרת מפלגת ה"התאחדות") נקודות הכשרה במקומות שונים בחבל, ערך מפגשים מקומיים וחבליים, ערך פעולות חינוכיות, דאג להקמת מחנות קיץ, עמד בקשר עם המוסדות המרכזיים של תנועות הנוער החלוציות שבקראקוב, כנציג תנועת "גורדוניה" בגליציה, וכן ניהל פעילות ארגונית בעיירות וערי השדה.

למרות הקשיים התפתחה "גורדוניה" קרקוב די יפה. במרוצת הזמן רבים מחבריה עלו ארצה והמשיכו את חייהם בקבוצות ההתישבות של איחוד הקבוצות – וכשאורגנה העליה הבלתי-לגלית ארצה השתתפו בה, באופן פעיל מאד, גם חברי "גורדוניה". עם פרוץ המלחמה תמה אמנם פעולתה הפוריה של "גורדוניה" בקרקוב, אך העבודה לא הופסקה כליל – "גורדוניה" ירדה למחתרת.
על פי מאמרו של פנחס נסל ז"ל מתוך: היהודים בקרקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה

השארת תגובה