יומנה של יוסטינה, גוסטה דוידזון, בית לוחמי הגיטאות

יוסטינה-גוסטה דוידזון-דרנגר הייתה חברה בתנועת הנוער העברי ”עקיבא“, ובין מייסדי המחתרת ”החלוץ הלוחם“ בקרקוב. עם כניסת הגרמנים לקרקוב, בספטמבר 1939, נשלחו יוסטינה, ובעלה שמשון (שימק) דרנגר למחנה הריכוז טרופאו שבצ‘כיה, אך הודות למאמציה הצליחו להשתחרר כעבור שלושה חודשים. בשנת 1940 עברה לוורשה הכבושה, יחד עם שימק, ושניהם סייעו בהקמת קן התנועה בגטו

ב-18 בינואר 1943, לאחר שאסרו את בעלה, הלכה מרצונה לגסטאפו, באמונה שכאשר יהיו יחד יוכלו להשתחרר. כשישבה בבית הסוהר לנשים ”הלצלוב“ בקרקוב, כתבה על דפי נייר טואלט את תולדות מחתרת ”החלוץ הלוחם“, בתקווה שדפים אלה יגיעו לחברים שבארץ ישראל. פיסות נייר אלה נמצאות בארכיון בית לוחמי הגטאות.

ב-29 באפריל 1943, בדרכה להוצאתה להורג על ידי הגסטפו, הצליחה לברוח, ובו בזמן הצליח גם שמשון דרנגר לברוח. השניים נפגשו ביערות וישנית, ושם הוציאו לאור את דפי ”החלוץ הלוחם“, הקוראים למרד נגד הכיבוש.

בנובמבר 1943, בדרכם להונגריה, נאסרו והוצאו להורג.

יהודה מימון (פולדק) חברם לתנועה ולמרד, כותב: ”יומנה של יוסטינה הוא מסמך אמיתי, שנכתב באהבה גדולה לחברים לנשק, כשכל רצונה הוא שחבריה בארץ ישראל, עליה חלמו, ידעו על מעשי גבורתם ועוז רוחם.

המהדורה השלישית המורחבת והמתוקנת כוללת גם פרקי יומן שנמצאו מאוחר יותר. יומנה של יוסטינה יצאה לאור לראשונה בפולין בפולנית, עוד בקיץ 1946, בסניף הקרקובאי של הוועדה היהודית ההיסטורית שעל יד הוועד המרכזי של יהודי פולין, ואת ההקדמה לספר כתב יוסף וולף, אף הוא חבר הארגון.

המהדורה הראשונה בעברית ראתה אור בשנת 1953 והשנייה בשנת 1978. בהוצאות אלה חסרים שלושת הפרקים הראשונים שטרם נתגלו אז ורק לאחר שנים נמצאו מסמכים נוספים, באופן אקראי. כן נוספו קטעים מתוך העיתון המחתרתי שהוציא לאור ה“חלוץ הלוחם“ ומסמכים נוספים שהיו מונחים ב“אוסף קושטא“, ואשר קרוב לוודאי שגוסטה הייתה מעורבת בכתיבתם.

השארת תגובה