ארגון יוצאי קרקוב בישראל ע"ר

עמותה רשומה מספר: 58001879

דואר אלקטרוני: cracowassociation@gmail.com

טלפון: 054-4436366

פקס: 09-9579540

כתובת דואר: הנוריות 31, הרצליה 4672630

חשבון בנק: בנק איגוד (13) סניף הסדנאות (079) חשבון 216789

 

טופס התקשרות

about us and our org'

  • קרקוב הכבושה
  • הגטו
  • פלשוב

אירועים

קרקוב, העיר השלישית בגודלה בפולין, היא מן העתיקות שבערי פולין ומרכז תרבותי ואינטלקטואלי זה מאות בשנים.

קרקוב התאפיינה ברב גוניות מיוחדת במינה ובקשרים יוצאי דופן עם האוכלוסייה הפולנית המקומית. קהילת יהודי קרקוב ידעה תקופות של יצירה רוחנית ותרבותית שהייתה בהן למרכז היהודי החשוב באירופה, אך גם שנות רדיפה ומצוקה עצומה.

כבר במאה ה- 10 התיישבו בקרקוב כמה סוחרים יהודים. אך רק במאה ה- 13 הם קיבלו פריווילגיה (זכות) כללית אשר התירה להם לשבת בעיר. כמאה שנה לאחר מכן, אישר את הפריווילגיה המלך קז’ימייז’ הגדול. שלא כמו בשנים הראשונות להתיישבות היהודים בקרקוב, היו שנות מלכותו של המלך קז’ימייז’ הגדול תקופת עדנה ליהודי פולין כולה, ובכללם ליהודי קרקוב. במאה ה- 15 גברו הפגיעות הפיזיות ביהודים, הן מצד הסטודנטים של האוניברסיטה היגלונית והן מצד הכנסייה, שדרשה לשנות את מעמדם החוקי של היהודים. הפגיעות הגיעו לשיאן בשנת 1495, כאשר בעקבות שרפה שפרצה בעיר, גורשו היהודים מקרקוב. המגורשים התיישבו ברובע היהודי שבעיר קז’ימייז’ (לימים שכונה בתוך קרקוב). בתוך שנים ספורות העיר הפכה מרכז יהודי חשוב.

תור הזהב:

המאה ה- 16 נחשבת לתור הזהב ליהודי קז’ימייז’, ולתקופת זוהר בהיסטוריה הכללית של פולין ובקורותיה של קרקוב בירתה. קרקוב הייתה למרכז תורה ותרבות יהודית לכל קהילות ישראל. הקהילה היהודית בעיר זכתה לשגשוג כלכלי, הוקמו בה בתי כנסת, ישיבות ומוסדות ציבור אחרים, והיא הייתה מוקד משיכה לתלמידי חכמים רבים (למשל, רבי משה איסרליש, מגדולי הפוסקים). הקהילה היהודית בקרקוב זכתה לאוטונומיה כמעט מוחלטת בניהול חייה הפנימיים, והיא שתיווכה בין הציבור היהודי לבין השלטונות. מרבית יהודי קרקוב עסקו במסחר ובבנקאות, ופרסו את עסקיהם מעבר לגבולות קז’ימייז’ – אל קרקוב.

בסוף המאה ה- 17 הוחמר שוב מצבם של יהודי קרקוב הן בשל אי היציבות הפוליטית, הן בשל מגפה שגבתה מאות קורבנות והן בשל החרפת מאבק הנוצרים ביהודים. כמו כן נחלש כוחם של הקהילה היהודית ושל הממסד הדתי משום שרבתה בהם השחיתות.

חלוקת פולין ויהודי קרקוב:

בסוף המאה ה- 18 איבדה פולין את עצמאותה וחולקה בין שלוש המעצמות האזוריות: רוסיה, פרוסיה, והקיסרות האוסטרו הונגרית. חרף מאבקם של הפולנים, אליהם הצטרפו עשרות יהודים, סופחה קרקוב לקיסרות האוסטרו-הונגרית. הקיסרות הביאה תהליכי מודרניזציה וגרמניזציה לתושבי קרקוב. השפעת העולם המערבי גברה. חומות העיר קרקוב, שלמעשה הפרידו בין העיר האסורה ליהודים לבין קז’ימייז’ שבה ישבו יהודים רבים, נהרסו, ובמקומן ניטע גן – ה”פלאנטי”. הקיסרות הסירה חלק מהמגבלות ההיסטוריות על היהודים, ודרשה מהם להתערות בסביבתם.

יהודים מעטים בקרקוב נטו להתבוללות של ממש, אך רבים התקרבו לתרבות הכללית והתפלגו בין הנוטים לתרבות הגרמנית ובין הדוגלים בתרבות הפולנית. ככלל היו מרבית יהודי קרקוב דתיים באורח חייהם והתאפיינו בנאמנות לקיסר האוסטרי בד בבד עם פטריוטיות פולנית.

יהודי קרקוב בין שתי מלחמות עולם (1939-1918):

המצב הכלכלי והפוליטי של יהודי קרקוב

בשנת 1918 זכתה פולין בעצמאות. בגבולותיה החדשים של פולין ישבו מעל 3 מיליון יהודים, כ- 10% מכלל האוכלוסייה. רוב היהודים ישבו בערים (מעל 76%), ומיעוטם ישבו בכפרים (כ- 24%). לעומתם הייתה האוכלוסייה הפולנית כפרית בעיקרה. בקרקוב ישבו בשנת 1931 כ- 56 אלף יהודים, מעל 24% מכלל תושבי העיר. כשנתיים לאחר מלחה”ע הראשונה, בשנות העשרים, התגבר הציבור היהודי על קשייו הכלכליים ונחלץ מהמשבר.  אך בשנות ה- 30 הגיע המשבר הכלכלי העולמי גם לקרקוב. מצוקתם של היהודים גברה הן מבחינה כלכלית והן בשל יחסה האנטישמי של האוכלוסייה הפולנית כלפיו. כמו כן, העולם היהודי סער ממאבקים פוליטיים פנימיים. התנועות היו חלוקות ביניהן בשאלות כגון היחס לדת היהודית, לציונות ולסוציאליזם, השפה שבה ידברו (יידיש, עברית או פולנית), הקשר למסורת היהודית, לא”י, לפולין ועוד. כל תנועה הקימה לעצמה מערכת חינוך משלה, שנתמכה על פי רוב בתנועת נוער, בעיתונים אידיאולוגיים ובארגונים אחרים.

חינוך ותרבות

מוסדות החינוך הדתי היו: “חדרים” לילדים, ישיבות, קלויזים, “תלמוד תורה”, “בית יעקב”, בית הספר של תנועת המזרחי – “תחכמוני” – שילוב בין לימודי קודש לחול.

החינוך הציוני ייסד את הגימנסיה העברית (1908), מטרתו הייתה להנחיל לתלמידיו את התרבות היהודית עם הכרת תרבות העולם.

על אף מערכת החינוך המסועפת שהוקמה בקרקוב, נשלחו מרבית הילדים היהודים לבתי ספר ממלכתיים פולניים כי לא יכלו לעמוד בתשלום לבתי הספר הפרטיים. חלק מהיהודים שלמדו בבתי ספר פולניים נתקלו באנטישמיות של ממש.

יהודי קרקוב היו פעילים אף בתחומי ספורט שונים (הקמת “מכבי”, 1909). בקרקוב אף הודפס עיתונים ציוניים. אנשי רוח יהודים ופולנים נהגו להיפגש בבתי קפה, וציירים ומשוררים תיעדו ביצירותיהם את חיי היהודים. אחד המשוררים הבולטים היה מרדכי גבירטיג, נגר במקצועו, שחיבר שירים ופזמונים עממיים רבים, והם נתחבבו על זמרי הרחוב.

שנות ההתדרדרות:

בשנת 1935 נפטר מנהיג פולין, המרשל פילסודסקי. עם מותו חזרה אי היציבות הפוליטית לפולין, ומצבם של היהודים הלך והתדרדר במהירות. המשטר החדש פרסם צווים נגד היהודים, ומשנת 1936 נחקקו בפעם הראשונה חוקים אנטישמיים של ממש. חרם כלכלי על עסקים יהודיים נהיה לשגרה, ופרעות ביהודים – לאירוע יום-יומי.

שנות ה- 30 המאוחרות עמדו בסימן מעשי אנטישמיות הולכים וגוברים. על היהודים הוטלו מסים כבדים, והממשל הפולני פתח בהליכים לביטול השחיטה הכשרה בנימוק שהיא אינה הומנית. האווירה הכללית ברחוב עודדה התנכלויות ליהודים, שבאו לידי ביטוי בכרזות, בהכאת עוברי אורח ובפוגרומים ברחבי פולין. בשנת 1936 זועזע הציבור היהודי מפוגרום אכזרי שהתרחש בעיירה פשיטיק. פוגרום זה היה אחד מני רבים והביא לתחושה שיהודי פולין בסכנה.

היו שחשו בהתדרדרות המצב ושאפו לעזוב את פולין. רובם היו בני נוער. לעומתם היו בני נוער אחרים עסוקים בחיי היום-יום שלהם.

 

למעבר לגלרית תמונות של רבים מבתי התפילה – נא לחצו כאן

כתובת א-ב פולנישם פולני / עבריבעליםבעלי תפקידיםהערות
Agnieszki 5Cypres / ציפריסStowarzyszenia Modłów i Dobroczynności im. Michala Hirscha CypresaReb Meshulam Klinger; הרב משולם קליגרנוסד ב-1887; ב-1939 היו 104 חברים
Agnieszki 11Meisels Izrael / מייזלס ישראלStowarzyszenie IZRAEL MEISELS BESCHAMEDRASCHDawid Lazar, Leib Tennebaum; דוד לזר, לייב טננבאום
Augustiańska 22/12Beit Shlomo / בית שלמהBoznica Stow. Modlitwy I Dobroczynnosci Chasyd?wב-1936 היו 36 חברים
Augustiańska 22 or 9Radomsker / ראדומסקרChaim Leizer; חיים לייזר
Augustiańska 25Tiferes Israel / תפארת ישראלSender Wortsman; סנדר ורצמןב-1920 היו 80 חברים
Augustiańska 13Malbisz Rumim / מלביש ערומים Towarzystwo dobroczynności starozakonnych
Augustiańska 30Malbisch Erumim / מלביש ערומיםStowarzyszenia MALBISCH ERUMIM
Bocheńska 4Szejrit Bne Emun - Szeires / שארית בני אמונה - שיירסStowarzyszenie Dom Motlitwy I Dobrocz. "Scheires Benei Eminu"Hirsch Hamper; הירש המפרנבנה ב-1914, נמצא בקומה ראשונה
Bocheńska 5Bnej Emuna / בני אמונהDr. Józef Pflaster ; ד"ר יוסף פפלסטר
Bonifraterska 1Bet Hamidrash  / בית המדרש
Brodzinskiego 8Schornstein / שורנשטיין
Brodzinskiego 12Izraelicka Gmina Wyznaniowa w Dzielnicy XXII / קהילה יהודית לאזור 22
Brzozowa 3Dom motlitwy / בית תפילהStowarzyszenie Izraelitow Postepowych w Krakowie
Brzozowa 6Deiches Salomon - דייכס סלומון Stowarzyszenie Modlitwy im. DeichesaMichael Frankנבנה ב-1910, נמצא בחלקו האחורי של הבניין
Brzozowa 9 (later - Rękawka 30)Ansche Chail / אנשי חילStow. ku Wsparciu Biednych Żołnierzy Żydowskich; Beila Biller; Jenta Blonder; Bina & Ryfka Dinter; Leja PichenyWolf Schwanhuchel; וולף שונהוכל
Brzozowa 17Planczner / פלאנצ'נרSamuel Kirnschbaum, Leib Schanker; שמואל קירשנבאום, לייב שנקר
Celna 5Rabi Skawiński / הרב מסקבינסקה
Ciemna 15Radomsker / ראדומסקרRozalja WahrsagierIsrael Focher; ישראל פוכר
Ciemna 17Chewra Sandlers / חברה סנדלרים
Dajw?r 13Bożnica / בית הכנסת של הקהילה היהודיתGmina Wyznaniowa Izraelicka (Bożnica)
Dębnicki 6Bet Tfila Jedność Izraela  / בית תפילה אחדות ישראלHr. Dunin Marjaבית תפילה של המזרחי
Dietla 17Działoszycer  / דז'יאלושיצקרR' Shem Klingberg Juda Hirschנמצא בקומה השניה
Dietla 35Gmilas Chasudim Mejer Rappaport / גמילות חסדים מאיר רפפורטMejer Rapaport, Mojzesz Lenkowitz, Hirsch Ellend; מאיר רפפורט, משה לנקוביץ, הירש אלאנדנמצא בקומה שניה
Dietla 41Dom motlitwy / בית תפילהStow. Zawodowe pomocnik?w handlowych
Dietla 48Dom Motlitwy Rebbe Ajzeil Lewertow / בית תפילה הרב עזריאל לברטובJakub Meir Horowitz; יעקב מאיר הורוביץבית הרב לברטוב
Dietla 53Dom motlitwy / בית תפילהStow. Ku wsparciu subiekt?w handlowych izrael.
Dietla 56 or 58Chajatim - Krawcy / חייטיםStowarzyszenie Krawców Żydowskich; Chaim Natan & Sara ReichChaim Kreniler, H. Statler; חיים קרנילר, ה. שטטלר
Dietla 58Dom motlitwy / בית תפילהŻydowskie towarzystwo gimnastyczne
Dietla 64Piaseczner / פיאסצ'נרStowarzyszenie Zakałdu Wychowawczego Serot Izraelskich Bet Megadle JesominAlter Rabin; אלטר רבין
Dietla 64Damarska (Jozef Damesek - Damasz) / דמרסקה
Dietla 79Aussehei / אוסהיי (?)Tow. ku wspieraniu biednych wysłużonych żołnierzy wyzn. Mójż.
Dietla 107Dom Modlitwy Rabina z Tyczyna / בית תפילה של הרבי מ-טיצ'יןAbraham Wolf; אברהם וולף
Długa Grossman / גרוסמןSalomon Horowitz, Samuel Gresacjam ; סלומון הורוביץ, שמואל גרסציים
Długa 22Dorshe Shalom / דורשי ישריםDom modlitwy Stowarzyszenia Prawowiernych Zyd?w
Estery 4Talmud Torah / תלמוד תורהStowarzyszenie TALMUD THORA w Krakowie
Estery 6Dzikower / דז'יקוברHirsch Ellend; הירש אלאנד
Estery 6Czortkower  / צ'ורטקוברDawid Mosze Friedman, in 1895Chaim Bluchbaum; חיים בלוכבאוםבקומת הקרקע
Estery 6Gerer / גורShmuel Horowitz; שמואל הורוביץבקומה ראשונה
Estery 6Talmud Torah / תלמוד תורהSamuel Landau, Lobel Lebenheim, Mejer Rapaport, Benjamin Schanker; שמואל לנדאו, לובל לבנהיים, מאיר רפפורט, בנימין שנקרב-1929 היו 1200 מתפללים
Estery 12Bobower / בובוברJakub Hirsch; יעקב הירש
Estery 12Halberstam Chaim / הלברשטם חייםStowarzyszenie "Chaima Halberstama" Dom ModlitwyDawid Gantz; דוד גנץנוסד ב-1871. אחד החדרים בבניין יועד לתפילה. ב-1938 נמנו 70 מתפללים
Floriańska 5Dom motlitwy / בית תפילהZwiąązek naukowo-towarzyskiDr. Geldwert; ד. גלדוורט
Floriańska 30Dom motlitwy / בית תפילהStow. Bezpłatnego pośrednictwa w pracyDawid Kohn; דוד כהן
Gertrudy 9Dom Modlitwy - בית תפילהStow. Izraelitów postępowychDr. L. Horowitz; ד"ר ל. הורוביץ
Gertrudy 20Lejw Tojw / לב טובKalman & Toni LiebeskindJakub Ettinger; יעקב אטינגרב-1938 היו 80 חברים
Gertrudy 26Dom Modlitwy - בית תפילהבמלון רויאל
Grodzka 29Bnei Brith / בני ברית Dr. A. Fischer; ד"ר א. פישר
Grodzka 32Esra / עזראTow. Biblioteki I czytelni pupl.Dr. Leon Horowitz; ד"ר לאון הורוביץ
Grodzka 32Dom Modlitwy - בית תפילהKamitet taniej kuchni ludowejDr. Leon Horowitz; ד"ר לאון הורוביץ
Grodzka 32Dom Modlitwy - בית תפילהStow. ku zaopatrywaniu ubogich uczennic wyznania mojż. w odzież i obuwieHorowitz; הורוביץ
Grodzka 50Dom motlitwy / בית תפילהStow. Kobiet dla wsparcia wd?w izrael.Oetinger; אוטינגר
Grodzka 58Dom motlitwy / בית תפילהStow. wsparcia dla uczniów szkół ludowych wyzn. Mojż.Blankstein; בלנקשטיין
Grodzka 61Tigner Mordechaj /טינר מרדכי Dom modlitwy Stowarzyszenia Modłów i Dobroczynności; Markus TignerMarkus Tigner; מרקוס טיגנרנוסד ב-1913. בית התפילה היה בחלק האחורי של קומת הקרקע.
Izaaka 7 or 3Dajons Majer / דיין מאירFundusz Bractwa Szkolnego Gminy Starozakonnych DOM MODLITWY MAJER DAJONLazar Hamburger, Symcha Dresner; לזר המבורגר, שמחה דרזנרב-1929 מנה 50 חברים
Jakuba 21Mosei Hamite / נושאי המיטהZgromadzenie Izraelickie Trudniące sie Noszeniem Ciał Zmarłych NOSE HAMITHEWolf Kagel; וולף קגל
Jakuba 21/Kupa 16Mizrahi  / מזרחיבית כנסת קטן של הזרם האורתודוכסי "מזרחי", צמוד מצד צפון לבנין בית הכנסת אייזקה. נבנה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. ב-1937 מנה 65 חברים.
Jakuba?21Ansche Emes / אנשי אמתZgromadzenie Izraelskie NOSE HAMITHE; Israel congregation NOSE HAMITHEPsachj Luflig, Abraham J. Kipper; פסח לופטיג, אברהם י. קיפר
Jasna 3Liebling Salomon / ליבלינג סולומוןFundacja Dobroczynna pod nazwa Lieblinga Salomona dla Ubogich Dziewcząt
Józefa 3Piekarze I / אופיםLeibusch & Cypora LeserChaim Grunwald; חיים גרונוולד
Józefa 16Kromołów / קרומולוב
Józefa 22Machsikej Jesziwa Kejser Tora / מחזיקי ישיבת כתר תורה
Józefa 22Ahawat Tora / אהבת תורהBauminger; Breit; Frankel; GrunbergKarner; Landau; Lieblich; Pinkusfeld; Silberfenig; Silberfeld; Wohlmuth;Jakub Dorf, Infeld; יעקב דורף, אינספלדנוסד בתחילת המאה העשרים
Józefa 24Strophower / סטרופוברAron Hirsch StrickerHirsch Hund; הירש הונד
Józefa 26Żarki  / ז'רקיStowarzyszenie przyjmujące za główny cel utrzymanie domu modlitwy oraz wspólne nabożeństwaב-1935 מנה 20 חברים
Józefa 32Chewra Ner Tamid (High) / חברה נר התמיד (גבוה)
Józefa 33Epsztein Aron / אפשטיין אהרוןStowarzyszenie Izraelickiego Domu Modlitwy REB ARONS CHASIDISMJakub Freilich; יעקב פרייליך
Józefa 8Aufim / אופיםStow. Robotników Piekarskich Wznania Mojż. Goldberger; Koerbel; Pemper;
Józefa 38Izraelicka Gmina Wyznaniowa / הקהילה היהודית
Józefa 40Dajtesz / דאחושבית התפילה בחדר של כ-25 מ"ר בקומה שניה
Józefa 42Kowea Itim Le'Tora / קובע עיתים לתורהBractwo Modlitw I Nauki Talmudu BEIT HAMIDRESCHWolf Braus, Jakub Hanbaum; וולף ברס, יעקב הנבאוםעל הקיר כתובת בעברית של שמות המתפללים, שני מגיני דוד ושנת הבניה 1810 ושנת החידוש 1912.
Józefa 42Bet Hamidrash / בית המדרש
Józefa 42Klaus Aron / קלאוס ארוןחדר ליד "קובע עתים לתורה" נוסד ב-1815
Józefa 2Chewra Sandlers / חברה סנדלריםStow. Domu Modlitwy i dobroczynności szewców izraelickich
Józefa 12Etz Chaim / עץ חיים
Józefa 15Radomsker / ראדומסקר Stowarzyszenia Modlitwy i Dobroczynności; Miriam & Joel MarguliesLipman Bornstein; ליפמן בורנשטייןנוסד בסוף המאה ה-19
Józefa 16Krymałowska  / קרימלובסקה
Józefa 5Chewra Kadisza / חברה קדישא Bractwo Pogrzebowe; Sender & Elzbieta LandauIzaak Frankel, Mojsesz Lorem ; יצחק פרנקל, משה לורם
Józefa 36Hight (Wysoka) Synagogue - בית הכנסת הגבוה
Józefińska 5Izraelicka Gmina Wyznaniowa w Podg?rzu
Kalwaryjska 21Chewra Thilim / חברה תהיליםב-1938 היו 22 חברים
Kalwaryjska 21Mosei Hamite / נושאי המיטה
Kalwaryjska 26Rabi from Zielin (Żołynia?) / הרבי מז'ייליןב-1938 היו 40 חברים
Kalwaryjska 29Gmilus Chasudim & Menachem Aweilim / גמילות חסדים ומנחם אבלים
Katarzyny 6 (5?)Husiatyń / הושיאטין Midun Horowitz, Joachim Wolf; מידון הורוביץ, יואכים וולף
Koletek 6Bikur Cholim / ביקור חולים Stowarzyszenie Pielegnowania Chorych BIKUR CHOLIMJakob Hirsch, Jozef Goldetoff, Izaak Lemberger; יעקב הירש, יוסף גולדטוף, יצחק למברגר
Kościuszki 27Bet Hamidrash / בית המדרש
Kossaka Minjan / מניין
KrakowskaGmilus Chasudim Talmud Tora / גמילות חסדים תלמוד תורה
Krakowska 7Bojaner / בוינארCerka & Wolf Friedman; Abraham Rapaport; Aron Knolauch; אהרון קנולאוך
Krakowska 13Susser Leib / סוסר לייבCohn; Polturak; Susser; Hirsch Mendel; הירש מנדל
Krakowska 19Samsch Zywela Cedek / שמח זיבל צדקStow. ku wspieraniu rzeżników żydowskich
Krakowska 21Tomchej Ojrase / תומכי עוראס
Krakowska 21 (Ciemna 17)Chewra Sandlers / חברה סנדלריםבמקום היה "חדר" של ר' נחום וייכסלבוים
Krakowska 25Chewra Sandlers - Szewcy / חברה סנדלריםChaim Wolf Buchsbaum, Jakub D. Mentzer; חיים וולף בוכסבאום, יעקב ד. מנצר
Krakowska 26Bojaner / בוינארZudek I Hena HornMojzesz Kolin; משה קולין
Krakowska 29Meisels Berisch / מייזלס ביירישAbraham Tistowitz; אברהם טיסלוביץ
Krakowska 43Izraelicka Gmina Wyznaniowa w Krakowie / הקהילה היהודית
Krakowska 51Joller / יולרSalomon & Hermina WienerSzymon Platlner, Josus Reichbach; שמעון פלטלנר, יהושע רייכבך
Krakowska 57Asyfas Skenim / אסיפת זקנים Tow. Ochrony Starców Starozakonnych pod nazwą"Asyfas Skenim"; Association for Protection of Orthodox elders under the name "Asyfas Skenim"Leopold Hofman, Rafal Landau; לאופולד הופמן, רפאל לנדאו
Krakusa 7Rabinacka  / רבינצקהבית מדרש ששימש מקום מגורים לפליטים מעיירות קטנות שברחו מבתיהם.
Kupa 16Ajzik (Izaak) Synagogue / בית כנסת אייזיק
Kupa 17Mosei Hamite / נושאי המיטהStowarzyszenie noszących mary
Kupa 20 / Izaaka 5Stowarzyszenia Bóżniczego Szir (Szijer/Szyjur) / אגודת בית כנסת שאיירStowarzyszenie Izraelit?w SCHIJRPinkas Goldfluss; פנחס גולדפלוסנוסד ב-1898; ב-1938 היו 97 חברים
Łazienna 7Ahawes Rajem / אחוות רעיםStowarzyszenie dobrych dążności
Lelewela 5 (later Tatarska 4)Bnei Jeszurim / בני ישרים ב-1932 היו 51 חברים
Matejki 2Adas Jeszurim / עדת ישריםMaurycy & Amalia Walkman ; Marja WettsteinWolf Eilbbaum, Maks Mirisch, Mojzesz Monderer; וולף אילבאום, מקס מיריש, משה מונדרר
Matejki 4Bet Hamidrash / בית המדרש
MazowieckaBet Hamidrash / בית המדרש
Meiselsa 1Tycziner (Stycziner) - טיצ'ינר
Meiselsa 8Rapport Meir / רפפורט מאירRapport Meir
Meiselsa 14Aleksandier / חסידי אלקסנדיירKalman Reisfelch; קלמן רייספלך
Meiselsa 18Chewra Thilim / חברה תהיליםTow. "Chewra Thilem" (Stowarzyszenie Psalm?w)Eizyk Kryngel, Laderberger; יצחק קרינגל, לנדרברגרנבנה ב-1896; מקום תפילה היה בקומה הראשונה; ב-1937 היו 240 חברים.
Meiselsa 17/ Nowy 5Bnei Emuna / בני אמונהStowarzyszenie BET UND WOHLTHATING KEITS-VEREIN BENE AMUNAנבנה ב-1886
Meiselsa 21Bnei Emuna / בני אמונהBezenbau?; בזנבאום
Meiselsa 32Lykower / ליקוברAbraham Rappaport; אברהם רפפורט
Miodowa 11Assiriri (Machsi Ke-Choklim) / אסריריWolf; Reich
Miodowa 12Temichas Narej Bnej Israel - Bet Hamidrasz / בית מדרש תמיכת נערי בני ישראלב-1938 מנה 38 חברים
Miodowa 13Cieszanower / צ'ישאנובר
Miodowa 13Haschachar (Przedświt) / השחרDawid Bulwa, Abraham Gumprich, Leon Loria, Maurycy Leser, Jozef Meller, Henryk Rose, Leopold Wetstein; דוד בולבה, אברהם גומפריך, לאון לוריא, מאוריצי לזר, יוסף מלר, הנריק רוזה, לאופלד וטשטיין
Miodowa 13 or 15Beit Israel / בית ישראלFreida TeitelbaumAlter Landau, Abraham Nussbaum; אלטר לנדאו, אברהם נוסבאום
Miodowa 18Feingold / פיינגולדסמוך ל"טמפל"
Miodowa 22Tempel / טמפלSynagoga Postępowa – reform synagogugeDr. Oziasz Thon; ד"ר יהושע טהוןנבנה בשנים 1882-1880
Miodowa 26Cheder Iwri / חדר עבריStowarzyszenie CHEDER IWRI w Krakowie
Miodowa 47Dom motlitwy / בית תפילה
Miodowa 55Dom motlitwy / בית תפילה
Mostowa 2Dom Sierot / בית יתומים
Mostowa 4Dom Modlitwy - בית תפילהStow. Pań dla wychowania biednych sierot żydowskich
Mostowa 8Lednitzer Abraham / לדניצר אברהםStowarzyszenie przyjmujące za główny cel utrzymanie domu modlitwy oraz współne nabożeństwa. Bloch; Gross; Uebersfeld; ZweigLeib Censor; לייב צנסורב-1935 מנה 49 חברים
Mostowa 10Bikur Cholim / ביקור חולים Stowarzyszenie opieki nad chorymi
Mostowa 12Nosse Massu Haszejno / נושאי משא Izaak TennenbaumSzymon Weisberg; שמעון וייסברגב-1929 מנה 79 חברים
Na Przejściu 2 / Dajwór 23 . Szeroka 22Gewoha Bargiel -  Na Górce / אויפן בערגל - "על הגבעה"Szymon Kwadrat; Breindla Schonwald; Izaak Astern; יצחק אסטרןהוקם במאה ה-17 ע"י ר' משה יעקובוביץ יעקליס; שכן בקומה שניה; אח"כ היה בית כנסת פרטי של משפחת רקובר.
Nowy 1Chaduzim / חדשיםStowarzyszenie BESHAMEDRASCH CHDUSCHIMMendel Krengel, Aron Schwarz, Salomon Silbiger, Osias Weinfeld; מנדל קרנגל, אהרון שוורץ, סלומון זילביגר, אוזיאש ויינפלד
Nowy 7Chowewe Tora / חובבי תורהStowarzyszenie BET UND WOHLTATIGKEITSVEREIN BENE AMUNAKalman Gutter, Jakub Rosenzweig; קלמן גוטר, יעקב רוזנצוויג
Piłsudski 16Landesdorfer / לנדרסדורפרחדר בבית המשפחה
Podbrzezie 1Dom Modlitwy - בית תפילהIzraelitów postępowych StowarzyszenieDr. Samuel Aronson, Herman Aschkenazy, Dr. Izydor Deiches , Maksymilian Ehrenpreis, Dr. Ferdynand Eichhorn, Wilhelm Frankel, Jozef Goldwasser, Dr. Leon Horowitz, Dr. Izydor Jurowicz, Dr. Rafal Landau, Jakob Machler, Sina Pelz, Dr. Jan Albert Popper, Juliusz Schenwetter, Dr. Henryk Schornstein; ד"ר שמואל ארונסון, הרמן אשכנזי, ד"ר איזידור דייכס, מקסמיליאן ארנפרייס, ד"ר פרדיננד איכהורן, וילהלם פרנקל, יוסף גולדווסר, ד"ר לאון הורוביץ, ד"ר איזידור יורוביץ, ד"ר רפאל לנדאו, יעקב מכלר, סינה פלץ, ד"ר יאן אלברט פופר, יוליוש שנווטר, ד"ר הנריק שורנשטיין
Podbrzezie 4Horowitz Aszer - Rymanower / הורוביץ אשר - רימנובר Regina LaskaAbraham Weinberg, Baruch Zunger; אברהם ויינברג, ברוך זונגר
Podbrzezie 6Reichenberg Chaim (from Zaleszczyki) / רייכנברג חיים
Podbrzezie 6Mcyjirim Imizgagim jad Charucium / מציירים ימיזגגים יד חרוציםStowarzyszenie malarzy i szklarzy
Podbrzezie 6Rosenbaum / רוזנבאוםStowarzyszenie Szomer UmonimMajer M. Nassbaum; מאיר מ. נוסבאום
Podbrzezie 6Szomer Umonim / שומר אמוניםStowarzyszenie SZOMER UMONIM w Krakowie
Podbrzezie 8Dom motlitwy - Gimnazjum Hebrajskie / בית תפילה בגימנסיה העברית Żydowskie Towarzystwo Szkoły Ludowej i Średniej w Krakowie
Podbrzezie 12/ rog BrzozowieDom motlitwy "Gachelet Avot" / בית תפילה "גחלת אבות"בית מדרש של תלמידי הגימנסיה, בתוך הגימנסיה העברית
Podg?rski 3Halberstam Benzion / הלברשטם בנציון
Podg?rski 21Dom motlitwy / בית תפילהGmina Izraelicka Dom Noclegowy
Rakowicka 12 Beit Jehuda / בית יהודה
Rakowicka 15Teitelbaum / טייטלבאוםTobiasz Jakub Teitelbaum
Rakowicka 19Dom motlitwy / בית תפילה
RybarskaDom motlitwy / בית תפילה
Sebastyana 3Dom motlitwy / בית תפילהStow. Pań dla wsparcia biednych położnicDora Fraenkel; דורה פרנקל
Sebastyana 3Pije Zedukuh / פי צדקהStow. Dla rozdzielania jałmużny i węgli
Sebastyana 3Menachem Abelim / מנחם אבליםStow. Dla pocieszania i wsparcia biednych izraelitów, pzostających w żałobie po śmierci krewnych
Sebastyana 33Chewra Assiri / חברה אסירי
Skałeczna 3Bach / באךAleksandrowicz; Lebenheim; Mirisch; Poss; Spira;Saul Schemroth; שאול שמרוט
Skawińska 2Dom modlitwy in Jewish Hospital / בית תפילה בבית החולים היהודיGmina Wyzn. Izrael
Starowiślna 35 (37?)Agudas Achim (Miłość Bliźniego) / אגודת אחיםRachela SalomonIzaak Bluhaum; יצחק בלוהם
Stolarska 15 (13?)Dom Modlitwy - בית תפילהStow. ku niesieniu pomocy biednym chorym I wyzdrowiencom szpitali krakowskichRotwein; רוטביין
Stradom 13Hachnases Kaleh / הכנסת כלה Stow. Dla zaopatrzenia dziewcząt wychodzącyc na mąż
Stradom 15Dom Modlitwy - בית תפילהDr. Ludwik Schermantמשרדי הציונים
Stroma 11Bikur Cholim / ביקור חולים
Stroma 11 (later - Limanowskiego 13)Bikur Cholim / ביקור חולים Izraelickie Stowarzyszeniu ku Wsparciu Biednych Chorych.
Szeroka 2Landau Szaul / לנדאו שאולShaul Rafaz; שאול רפז הכניסה מרחוב מיודובה
Szeroka 16Wolf Popper (Bocian) Synagogue / ביתת כנסת וולף פופר - בוצ'יאןנבנה ב-1620 לעשירי העיר; ב-1938 מנה 103 חברים.
Szeroka 24Szywe Kryjim (Siedmiokrotne Odczytywanie z pięcioksięgu)
Szeroka 24Szomrim Laboker / שומרים לבוקר
Szeroka 25Szezarim / שזריםHinda MauerIzaak Hodwald; יצחק הודוולד
Szeroka 28Gmilus Chasidim Debais Hakneses (Stara) / גמילות חסדים בבית הכנסת הישן"Gemilas Chasudim" Debais Hakneses Starej Bożnicy
Szeroka 28 / Ciemna 2Reichenberg / רייכנברג
Szeroka 40Mecharwin Le'Tora / מחרבין לתורהGmina IzraelickaJozef Landau; יוסף לנדאו
Szeroka 40Remu Synagogue / בית כנסת הרמ"א
Szewska 1/2Bobower / בובובר
Szlak 13Merkaz Jeszyja / מרכז ישועהStowarzyszenie centrum pomocy; Szaja, Salomon, Hirsch, Sara, Feigla Berglasב-1929 מנה 44 חברים; ב-1939 רק 28 חברים.
Szpitalna 24Ahawas Rajim / אהבת רעיםStowarzyszenie Dobrych Dązności AHWAS RAJEM; Good tendencies Association AHAWA RAJEMIsrael Abrahamer; ישראל אברהמרשופץ ב1932-1927; חדר התפילה היה בקומה הראשונה ועזרת נשים בקומה השניה.הסוחר זליג הירש שטייף הוריש את המקום לארגון היהודי של רצון טוב וזה הסב אותו לבית מדרש.
Tatarska 4Bnei Jeszurim / בני ישרים
Trynitarska 18Bet Hamidrash / בית המדרשBloch; Gross; Uebersfeld; Zweigנוסד ב-1889; נמצא בחצר.
Twardowskiego 6Dom motlitwy / בית תפילה
Twardowskiego 15Ansche Emes / אנשי אמת
Un known/לא ידועDom motlitwy / בית תפילהStow. Opodatkowanych dla popierania społnych interesówDr. Adolf Meisels; ד"ר אדולף מייזלס
Un known/לא ידועDom motlitwy / בית תפילהStow. Opodatkowanie dla popierania wsp?lnych interes?w
Un known/לא ידועDom motlitwy / בית תפילהStow. Właścicieli realności w dzielnicach VI, VII i VIIIDr. H. Steinfeld; ד"ר ה. שטיינפלד
Un known/לא ידועDom motlitwy / בית תפילהFilia Tow. "Die Izraelit. Allianz in Wien"Prof. dr. Rosenblatt; פרופ' רוזנבלט
Un known/לא ידועDom motlitwy / בית תפילהTow. Im Kazimierza Wielkiego Dr. Maurycy Horowitz; ד"ר מאוריצי הורוביץ
Un known/לא ידועDom motlitwy / בית תפילהKomitet kuchni szkolnejDr. L. Lustgarten; ד"ר ל. לוסגרטן
Un known/לא ידועDom motlitwy / בית תפילהStow. Kuchni rytualnie dal izraelit?w zostajacych w szpitalach publicznychBlankstein; בלנקשטיין
Un known/לא ידועChaitim Dom Motlitwy / בית תפילה חייטיםStow. Zawodowe krac?w
Warszauera 1Zauwche Zywche Cedek / זאובכי צדקStowarzyszenie ku wsparciu Rzeźników Izraelickich; Pinkas Puffels; פנחס פופלסב-1937 מנה 28 חברים
Warszauera 8Kupa Synagogue בית כנסת קופה - קיפה שול נבנה ב-1647 מקופת הקהל ובתחילה כונה 'חולים'; ב-1938 היו 170 חברים.
Wawrzyńca 9Ahawat Szalom / אהבת שלוםBeckman f. Fleischer
Węgierska 5Chasidim - Bóźnica Zuckera / חסידים - בית כנסת צוקר Stowarzyszenie Domu Modlitwy i Wsparcia BETH HAMEDRISCH CHASIDISM w Podg?rzu נבנה בשנים 1881-1871
Węgierska 6Bnei Chinim / בני חינין
Węgierska 6Bnei Emuna / בני אמונהDom modlitwy Stowarzyszenia Modłów I Dobroczynności
WęgierskaZucker (Podgórze) / צוקר
Węgierska 7Halberstam Benzion / הלברשטם בנציון
Węgierska 7Gerer / גור
Węgłowa 3Bach Bet u. Woltatigkeitsverein / בית באך - חברה נדיבה
Węgłowa 3Belzer / בלזרMarkus Gross; מרקוס גרוס
Wolnica 5Chewra Kadisza / חברה קדישא Stowarzyszenie pogrzebowe
Wolnica 14Husiatyń / הושיאטין Stowarzyszenie dobroczynneLeibisch Schreiber; לייביש שרייבר
Zielona 3Dom motlitwy / בית תפילהStow. Ku wspieraniu słuchaczów wszechnicy i rygorozantów Dr. Jerzy Trammer; ד"ר יז'י טרמר
Zielona 7Dom motlitwy / בית תפילהCyteelnia dla kobiet narodowo-zydow. "Ruth"
Zielona 8Asifas Skenim / אסיפת זקניםTow. Izraelickie starc?w i kalekDr. M. Weksler; ד"ר מ. וקסלר
Zielona 8Hisahrn bibne anijum / הזהר בבני ענייםStow. Wsparcia biednych chłopców starozakonnychDr. M. Weksler; ד"ר מ. וקסלר
Zielona 9Dom Modlitwy - בית תפילהStow. Izrael. młodzieży handlowej
Zielona 9Liebling Salomon / ליבלינג סולומוןFundacja Dobroczynna Lieblinga Salomona na Żywienie I Okrywanie Ubogich Dzieci Szkolnych przeważnie Religii Mojżeszowej
Zielona 18Dom motlitwy / בית תפילהMiejscowa grupa krakowsk Stow. Ku niesieniu pomocy ubogiej ludności izrael. W GalicyiDr. Hirsch Herman; הירש הרמן
Zwierzyniec Bnei Jeszurim / בני ישרים J. Zimmentbaum; י. צימטבאום
Zwierzyniec 21Chaduzim - Cendeszim / חדשיםJetty PelzSalomon Rothfeld, Cina Srebrny; סלומון רוטפלד, צינה סרברני

בית כנסת קופה

בשנות הארבעים של המאה ה-17 נוסד האחרון שבבתי הכנסת העתיקים בקז’ימייז’. את שמו “קופה” קיבל בית הכנסת בשל העובדה שהוצאות בנייתו כוסו ‘מקופת הקהל’. בית הכנסת נבנה סמוך לקטע הצפוני של חומת העיר, בין רחוב יקובה ופלאץ נובי (‘הכיכר החדשה’) של היום. בצידו מזרחי גבל בית הכנסת בבית מטבחיים, שעמד בפינת רחוב יקובה, מול בית העלמין היהודי, וממערב ניצבו בקרבתו בתי עץ קטנים, שהפרידו בינו לבין הטירה של משפחת יורדאן, שהיתה סמוכה ל-‘כיכר החדשה’.
במאה ה- 18, משחדלה חומת העיר למלא את יעודה, הוגבהו קירות בית הכנסת, והאולם קיבל תוספת תאורה מחלונות שהותקנו בקיר הצפוני שלו (שהיה קודם צמוד לחומה). בו-בזמן גם כוסה אולם התפילה בקמרון עץ חצי %d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%94-2גלילי. לאורך יותר ממחצית הקיר המערבי הוספה מבואה, ומעליה הוקמה עזרת נשים, אליה הוליכו מדרגות עץ חיצוניות.
בשנות השלושים של המאה ה-19 שוקם בית הכנסת שיקום יסודי, שבוצע על בסיס תכנית משנת 1830, אותן הכינה מחלקת הבנייה של העיר החופשית קרקוב. מפלס הרצפה הוגבה, לקירות נבנו פסגות, המבואה הישנה הקטנה חוסלה, ובמקומה נבנתה מבואה חדשה לאורך כל הקיר המערבי של בית הכנסת. הוקם בניין נוסף דו-קומתי, שבו הותקנו שתי כניסות בהתאם לחלוקת שטחו לשניים: בצד המזרחי היתה מבואה אל אולם התפילה, שחובר אליו בשער כניסה; בצד המערבי נבנו מדרגות לעלייה אל עזרת הנשים החדשה, המערבית, שתפסה את הקומה הראשונה של הבניין. באולם התפילה הותקנו שני יציעים, דרומי וצפוני, נסמכים על עמודי עץ. החלון הדרומי שבכותל המזרחי הוזח אל קצה היציע הדרומי.
במרווחי הפתחים שביציעים הותקנו מעקות, ומעל היציעים הצדדיים נבנתה מקמרת עץ חדת קשתות, שקושטה בעיטורים ניאו-גותיים. הכותל המזרחי והמערבי, היציעים והתקרה קושטו בציורים; ציורי הכתלים היו על מוטיבים מבית המקדש. גם הבימה מרובת הצלעות שופצה וחודשה באותה עת, כפי שמלמד התאריך תקצ”ד (1834) הכתוב על הדגל המתנוסס עליה.
קירותיו החיצוניים של בית הכנסת שופצו ועוצבו בצורה צנועה אבל אחידה: פתחי החלונות מוסגרו בחצאי עיגולים, סגנון זה נעשה לימים מקובל באדריכלות היהודית. בסגנון דומה גם עוצבו קירות הבניין שעמד מאחורי הקיר המזרחי של בית הכנסת, ואשר צורף אליו במרוצת הזמן.
בשנת 1884 הוסף לבניין זה אגף צפוני, ומדרגות הופנו דרכו לקומה העליונה, אל עזרת הנשים. בסוף המאה ה-19 צורף לבית הכנסת הבית שהיה צמוד אליו מצד מזרח, לאחר ששופץ באופן יסודי ונבנו מדרגות חדשות אל עזרת הנשים הדרומית.
בשנות השלושים של המאה העשרים הוקמה גדר חדשה בעלת סורגי ברזל, נבנו מחדש הגזוזטראות והמדרגות, ובחזית הצפונית הוקמה מבואה נוספת בסגנון ניאו-רנסנס. באותן שנים גם הוספו ציורים צבעוניים חדשים בפנים בית הכנסת – בציורים מסיפור המבול, גלות בבל וציור של ירושלים, והתקרה קושטה בציורי גופים גיאומטריים סימטריים ובתוכם שנים-עשר מדליונים עם מוטיבים תנכיים.
בשנות הכיבוש הגרמני ניזוק בית הכנסת ‘קופה’ בצורה קשה. הבימה, המרצפת עם המדרגות ועמוד החזן שלפני ארון הקודש נהרסו כליל, ותשמישי הקדושה האמנותיים נעלמו. בשנים הראשונות אחרי המלחמה עדיין התקיימו בבית הכנסת תפילות. אך הוא מילא גם תפקידים אחרים: בשנים 1947-1946 פעלה בו מאפיית מצות, באחד מחדריו הוקמה משחטת עופות, בבניין האחורי, הצפון-מערבי, התגוררו משפחות יהודיות שהגיעו אחרי 1945 מברית המועצות. שנים רבות פעל במקום בית חרושת, מה שגרם להתרדרות במצבו.
בשנים האחרונות שופץ בית הכנסת, ציורי הקיר גולו מחדש, ארון הקודש חודש וכך גם עזרת הנשים, והמקום חזר לשמש בית כנסת לקהילה המקומית ולאורחים מזדמנים.
לפי מאמרו של אוגניוש דודה “בתי הכנסת העתיקים בקרקוב: בית הכנסת ‘קופה'”
מתוך: קראקא-קז’ימיי\’-קרקוב: מחקרים בתלדות יהודי קרקוב, עורך: אלחנן ריינר

מדריכים למסייר

מדריך למסייר בקז’ימייז’ היהודית
מדריך

מדריך למסייר בקז’ימייז’ היהודית

במאה ה-14 התגוררו בקז’ימיז’ רק שתי משפחות יהודיות, כפי הנראה היו אלה משפחות גדולות אשר מנו כמה עשרות אנשים. בשנת 1495 גורשו היהודים מהעיר קרקוב לעיר הסמוכה, קז’ימייז’ (Kazimierz) או קוזמיר בפי היהודים, עיר-אי מוקפת חומה ולה שער אחד המחבר בינה לבין קרקוב. הקהילה היהודית החלה להתפתח ב”רובע היהודי” סביב כיכר שרוקה (Szeroka = רחבה), […]

קרקוב היום

הקהילה היהודית
קרקוב היום

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית המפוארת, שמנתה כ-60,000 יהודים לפני המלחמה, נעלמה כמעט כולה. כ-95% מיהודי קרקוב נרצחו, והרוב המכריע של השורדים העדיף לבנות את חייו במקום אחר. בשנים שלאחר גלי ההגירה הגדולים מנתה מאות בודדות בלבד של חברים, רובם מבוגרים, שהתקשו לשמור על חיי קהילה יהודית בתקופה הקומוניסטית. מאז תחילת העשור האחרון של המאה העשרים, עם נפילת […]

היסטוריה

סיפור הקהילה באנגלית

קרקוב לפני המלחמה

קז'ימייז ב-1936
הצדעה לקרקוב
קרקוב 1939
קרקוב היהודית והלא יהודית

קרקוב הכבושה

גטו קרקוב
קרקוב הכבושה
פודגוזה ופלשוב סתיו בקרקוב של נתן גרוס
פודגוזה ופלשוב
גירוש לגטו
גטו קרקוב של Karl Hoeffkes

עדויות

יעקב הולנדר
חנה רוז'ינסקי
רבקה ליבסקינד-קופר
הלה שיפר-רופאייזן
הלה שיפר-רופאייזן
מאיר בוסאק
רינה בירנהק
משה בייסקי
סול אורבך

זיכרונות

אגדות

ברחוב יוזפה מס’ 38, צפוף בין בניני מגורים אחרים שבפינת הרחובות יוזפה ויעקובה, עומד בית הכנסת השלישי בעתיקותו בקז’ימייז. צורתו צורת מלבן, כשלכיוון הרחוב צידו הצר, המוגבה על ידי 4 תמוכות, וביניהם, בגובה הקומה השלישית – שלושת החלונות המקושתים של אולם התפילה המרכזי. הבנין מכוסה גג דו-שיפועי גבוה, ששיפוליו בולטים מעבר לקירות.בית הכנסת הגבוה

בית הכנסת נבנה, ככל הנראה, בשנת 1563 סמוך לביתו של היהודי העשיר פליקס שעמד בפינת רחובות יוזפה ויעקובה. באותה תקופה ציינו רחובות אלה את הגבול הדרומי והמערבי של העיר היהודית, ובהצטלבות רחובות אלה עמד שער העיר. בית הכנסת הגבוה זכה לשם זה בשל העובדה שאולם התפילה המרכזי שלו היה גבוה מעל פני הרחוב, מבנה מיוחד זה היה בשל שיקולי בטיחות ואולי כדי להרחיק את השאון מהמקום שהיה סמוך לשער העיר הומה אנשים. מיקומו המיוחד של בית הכנסת, בין בתים החוסמים אותו, צמצם את אפשרויות הרחבתו לצדדים, ומבני הלוואי התווספו מאחוריו, צמוד לקיר הצפוני.

הבנין, במצבו הנוכחי, שונה מהמבנה אשר שימש את יהודי קז’ימייז’. על פי התאורים והתמונות שהשתמרו, היתה הכניסה לבית הכנסת בניצב לרחוב, דרך הפלוש שתפס את חלקה המערבי הצר של קומת הקרקע. במחצית השניה של המאה ה-17 נבנתה בקומה השניה עזרת נשים בצורת האות הלטינית L. הרחבת בית הכנסת התאפשרה אחרי מותו של היהודי פליקס אשר עבר לבעלותה של חברת “נר תמיד” של בית הכנסת הגבוה. הבנין המקורי נהרס בשנות השמונים של המאה ה-19 ובמקומו נבנה בית חדש בין שתי קומות. שני עשורים אחר כך נבנה בקומה הראשונה של הבנין עזרת נשים ואולם תפילה נוסף, ואלה חוברו לבית הכנסת הגבוה על ידי פתחים שנפרצו בקיר המערבי. במאה ה-17 קושטו קירות בית הכנסת בציורי קיר צבעוניים, ובמאה ה-19 הוחלפו הם בציורים חדשים, אליהם התווספו ציורים נוספים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

בתקופת הכיבוש הגרמני נהרס המקום, וכל הספרים ותשמישי הקדושה יקרי הערך נשדדו. לאחר המלחמה שופץ הבנין ובמשך שנים שימש את החברה לשימור עתיקות. היום משמשת קומת הקרקע כחנות ספרים, ובית הכנסת הוא מוזיאון.

 

אחרים

השומר הצעיר

מי אנחנו

ארגון יוצאי קרקוב בישראל הוא עמותה רשומה, שלמאות חבריה עניין משותף בהיסטוריה ובתרבות של התושבים היהודים בעיר קרקוב, שבה למדו וחיו הוריהם ומשפחותיהם, עד שהכל נגדע עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.

ככל שעוברות השנים מאותו שבר נורא, שגדע באחת למעלה מ-700 שנים של ישוב יהודי בקרקוב, חשים צאצאיהם של התושבים היהודים בקז'ימייז', פודגוז'ה, סטרדום וברחבי העיר, צורך הולך וגובר לדעת יותר. לדעת כל מה שלא סיפרו בבית.

לדעת כל מה שהיה בגדר סוד. לנסות לשבור את "קשר השתיקה". לנסות לשחזר את העבר המשפחתי והקהילתי, רק מתוך ספרי היסטוריה וספרי זכרונות. ללא סבא וסבתא, ללא אלבומי תמונות של המשפחה. ללא זכרונות משפחתיים.

ננסה למלא חלק מהחלל. להשלים חלקים מהמידע החסר. להוסיף צבע למילים ולאייר בתמונות את הסיפורים.

רוצים לקרוא עוד עלינו

 

קרקוב בתמונות
אגדות

אגדות
זכרונות

זכרונות
תמונות

תמונות
ספרים

ספרים

מדריכים למסייר

TITLE


מדריכים
סרטים

סרטים
קישורים

קישורים
קרקוב היום

TITLE

קרקוב היום


בטאון 133, מרס 2018
עלונים

בטאון 133, מרס 2018

”המכתב מוחזר לשולח: מועצת היהודים איננה קיימת עוד”; היודנראט בקרקוב; נשים יהודיות לוחמות בתקופת הכיבוש בקרקוב; פרופ’ יוליאן אלכסנדרוביץ’ (1988-1908); אווה לביא, הילדה הצעירה מ“רשימת שינדלר“ בעצרת הזיכרון באו“ם; ”אנו

Read More »
בטאון 132, פברואר 2018
עלונים

בטאון 132, פברואר 2018

קריאה ב“מגילת אסתר“ ביד ושם; 75 שנים לחיסול הגטו בקרקוב; סרט על יוליוס מדריטש מווינה, חסיד אומות העולם; מרדכי גבירטיג ויצירתו; ביום השנה ליסוד הארגון החלוץ הלוחם, אוגוסט 1943; גולה

Read More »
בטאון 131, ינואר 2018
עלונים

בטאון 131, ינואר 2018

  ניצולי השואה בונים מדינה – בסימן 70 שנים למדינת ישראל; ארגוני הסטודנטים היהודים בקרקוב; סבתי מינדל בורנשטיין הי”ד, לילי הבר; על מיסים ועל מקצועות ברפובליקה הקרקובאית; חיי אדם ככרטיס

Read More »
בטאון 130, דצמבר 2017
עלונים

בטאון 130, דצמבר 2017

אירועים לציון 75 שנים לחיסול גטו קרקוב; חג האורים 1944, אסתר (ארנה) שפגטנר-פרידמן; שם קוד: ז‘גוטה; מוסיקאים יהודים בקרקוב בין שתי מלחמות העולם, יששכר פאטער; ”די פרוי“ (=האשה) ; חיים

Read More »
בטאון 129, נובמבר 2017
עלונים

בטאון 129, נובמבר 2017

הוועד הבינלאומי של אושוויץ; השיבה לקרקוב, ארנה (אסתר) שפגטנר-פרידמן; הניסיונות להקים בית ספר עברי; מרדכי גבירטיג – “טרובדור הגטו”; קראקא – עיר סגולה, יהודה לייב ביאלר; פטרון האמנויות היפות, ד“ר

Read More »
בטאון 128, אוקטובר 2017
עלונים

בטאון 128, אוקטובר 2017

חדר הנצחה לאוסקר שינדלר; פגישה עם מנהל מחלקת המוזיאונים בקרקוב; 75 שנים לחיסול הגטו בקרקוב; סיפורו של ניצול, מאיר בוסאק; הקרקובאי שגילה את ה-אא“ג; בנות יז‘יורנה מנציחות את גבירטיג; קבוצת

Read More »
בטאון 127, ספטמבר 2017
עלונים

בטאון 127, ספטמבר 2017

מתי הם ילמדו?; מי יודע? מעזבונו של סיני אלכסנדרוביץ; הרהורים על זיכרון השואה בפרוס השנה החדשה, שושנה אדלר; על קברו של הרב יום טוב ליפמן הלר; זכרונותי בזהות בדויה, רבקה

Read More »
בטאון 126, אוגוסט 2017
עלונים

בטאון 126, אוגוסט 2017

האם יש לשמר את הווילה של הרוצח מפלשוב; ילדות ונעורים בקרקוב של לושיה גולדפינגר; KL PŁASZÓW מחנה שנשכח; על הפעילות הציונית בקרקוב, מאיר בוסאק; אגדה על העץ שמצל על קברו

Read More »
בטאון 125, יולי 2017
עלונים

בטאון 125, יולי 2017

”כולם היו בניו“, ר’ אלתר דוד קורצמן; שלט לזכר יהודי קרקוב; ילדות ונעורים בקרקוב של אלעזר שפריר; גניושה של מרצל גולדמן; ימיו האחרונים של בית הספר העברי, מרים עקביא; על

Read More »
בטאון 124, יוני 2017
עלונים

בטאון 124, יוני 2017

  התלמידות היהודיות של גימנסיה מס‘ 2; ימים בגטו קרקוב, שפרה וסטרייך; משפחת שפרבר הקרקובאית; המליציה היהודית, מאיר בוסאק; כיכר גיבורי הגטו בפודגוז’ה; ספרים חדשים על קרקוב הכבושה ועל האישה

Read More »
בטאון 123, מאי 2017
עלונים

בטאון 123, מאי 2017

תדאוש יעקובוביץ זוכה תואר “איש השנה 2016”; ממצאים ארכיאולוגים במחנה הריכוז פלשוב; לזכר הניספים ולגבורת השורדים; נשים לוחמות בגטו קרקוב, לפי ד”ר פליציה קראי; במריצת חייו. סיפורו של ינק וסרמן;

Read More »
בטאון 122, אפריל 2017
עלונים

בטאון 122, אפריל 2017

הרהורים לקראת יום הזיכרון לשואה,פולדק וסרמן; זכרונות הילדות של רחל אנגלרד; פרופ‘ יוליאן אלכסנדרוביץ; קהילת המתבוללים של קרקוב, מאיר בוסאק; נשים בגטו קרקוב, פליציה קראי; ה”מאפייה” היהודית בקרקוב, יעקב וסרמן;

Read More »
בטאון 121, מרס 2017
עלונים

בטאון 121, מרס 2017

מדליה לפרופ’ דב אלכסנדרוביץ’; 30 שנים ללימודי יהדות באוניברסיטה היגלונית; זועקים לעזרה (שמעון גוטסמן); הפולמוס על אוסקר שינדלר (אריאל פיינרמן); משחקי קלפים בקרקוב (גדי כפיר); אגודת הנוער העברי “עקיבא” (יוסף

Read More »
בטאון 120, פברואר 2017
עלונים

בטאון 120, פברואר 2017

מוזיאון להנצחת מחנה הריכוז פלשוב; ארועים בחודש מרץ 2017; שלוש אימהות לשני אחים – נוסעים סמויים ברכבת קסטנר (יצחק וינברג); נשיא פולין ופרופ’ יוסף שנקר; ז’גוטה. יהודים ופולנים במפעל הצלה

Read More »
בטאון 119, ינואר 2017
עלונים

בטאון 119, ינואר 2017

  תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בקרקוב הכתובת היתה על הקיר, אירנה וקס רחוב ברק יוסלביץ‘ בקז‘ימייז‘ על שם מי? על הגדר של בית הקברות ברחוב מיודובה, יעקב שטנדיג מרדכי באנק

Read More »
בטאון 118, דצמבר 2016
עלונים

בטאון 118, דצמבר 2016

הנצחת ההיסטוריה של פלשוב; תערוכה על ארגון ז’גוטה; היהודי שהציל את חיי, עדויות על המציל פולדק וסרמן; אלעזר שפריר ז”ל; “מחדר” ל”חדר” של מאיר בוסאק; איך הצליח בחור צעיר להקים

Read More »
בטאון 117, נובמבר 2016
עלונים

בטאון 117, נובמבר 2016

בצ‘כיה התעורר ויכוח על אוסקר שינדלר מועדון ובית ספר של יום ראשון בקהילה היהודית אנה קלוגר, סיפורה של נערה חרדית שברחה מהבית, פרופ’ רחל מנקין סליחה על הפוגרום בקרקוב, יאנוש פונייביירסקי בתי

Read More »
בטאון  116, אוקטובר 2016
עלונים

בטאון 116, אוקטובר 2016

חיים הילפשטיין, המושל בעולם הפוליטיקה של יהודי קרקוב, מאיר בוסאק; קהילת יהודי קרקוב במספרים; Marsz Pamieci I Zycia; מכתבים משם וזכרונות מכאן, משפחות פישגרונד-מילרד וגבל-שפרן, חיים גלבוע; סוציאליזם יהודי בקרקוב;

Read More »
בטאון 115, ספטמבר 2016
עלונים

בטאון 115, ספטמבר 2016

קולגיום קז’ימייז’ובסקי; האם יוקם מוזיאון במפעל של שינדלר בברינליץ?; ישראל בסטר, איש קרקוב, יוסי בסטר; יהודים מצילים יהודים; תצלומי אוויר ממחנה פלשוב וסביבותיו; עתונות המחתרת בקרקוב, ד”ר יעל פלד; מי

Read More »
בטאון 114, אוגוסט 2016
עלונים

בטאון 114, אוגוסט 2016

  שירים מאחורי גדר תיל, האחיות כרמל; נס קרה לנו, עמי פמפר; חנויות בגדים בבעלות יהודית; אחרי המלחמה. שבים לקרקוב. פוגרום…, מאיר בוסאק; ארכיון הקהילה היהודית בקרקוב, מאיר בוסאק; דוד

Read More »
בטאון 113, יולי 2016
עלונים

בטאון 113, יולי 2016

שלט הנצחה לזכרו של נתן גרוס; ארגון יוצאי קרקוב בני יורק; פעילות התנדבותית של הציבור היהודי בגטו, ד”ר יעל פלד; החווה החקלאית בקופאליני, ד”ר אריה באומינגר; פולין, קרקוב 1939-1919, מרילה

Read More »
בטאון 112, יוני 2016
עלונים

בטאון 112, יוני 2016

“זכור עמנו” מחנה הריכוז פלשוב; התקדמות בתוכניות להרחבת המוזיאון היהודי; קרקוב של הלה רופאייזן-שיפר; יאנינה ביגאי, גיבורה פולניה; החזנים של קרקוב, אריה בראונר; זכרונותיו של הילד יחזקאל פולניצר על בתי

Read More »
בטאון 111, מאי 2016
עלונים

בטאון 111, מאי 2016

בית כנסת הרמ”א נפתח לתפילה; הפסטיבל ה-26 לתרבות יהודית; ל”ג בעומר בזכרונותיהם של יוצאי קרקוב; קרקוב של נפתלי בנימין גלר; עדותו של זאב וילהלם פלדשטיין; יהודי קרקוב אהבו את התפילה,

Read More »
בטאון 110, אפריל 2016
עלונים

בטאון 110, אפריל 2016

שלט הנצחת פעולות המרי בככר גיבורי הגטו; למרות כל השנים, קרקוב היא בליבנו; נופיה היהודים של טרנוב, פרופ’ הנרי וסרמן; אור בקצה התעלה, סטניה מנהיים; המפגש הראשון שלי עם קרקוב,

Read More »
בטאון 109, מרץ 2016
עלונים

בטאון 109, מרץ 2016

קריאת המגילה ב“יד ושם“; יומנו של אברהם בוסק, יוסף בוסק; בית הכנסת אייזקה; שלום קרניאל (טרללר) (1947-1912); חסידי גור “מתיסובצ’ס”; ספריות וחדרי קריאה ליהודים בקרקוב; זוכרים; לקישור לקובץ PDF  הקש

Read More »
בטאון 108, פברואר 2016
עלונים

בטאון 108, פברואר 2016

גולגולת אדם נמצאה במחנה פלשוב; סיפור החיים שלך ; יומן גטו קרקוב של הלינה נלקן; “קראקא דכולה ביה'” העיר שהכל בה, פרופ’ אלחנן ריינר; “השומר” משה צוקרמן וחבריו, מארק גפן;

Read More »
בטאון 107, ינואר 2016
עלונים

בטאון 107, ינואר 2016

ספסל יאן קרסקי; פלשוב 1942-1945; תרומתו של ברנהאוט הזקן, יוסף בוסק; ה’הויכע שול’ בית הכנסת הגבוה; המרפסת של משפחת באומינגר ברחוב דיטלה 1, ד”ר אריה באומינגר; גוסטה (יוסטינה) דוידזון-דרנגר, פולה

Read More »
בטאון 106, דצמבר 2015
עלונים

בטאון 106, דצמבר 2015

תערוכה בקרקוב: היינו, אנו, נהייה; שמות אתרי רצח בפלשוב במפת גוגל; רשימה מתוארכת של אירועים בפלשוב; בתי דפוס יהודים בקרקוב; אדם טרלר אפטוביץ’ ז”ל; האחים גלזמן “העולם התחתון”, ד”ר אריה

Read More »
בטאון 105, נובמבר 2015
עלונים

בטאון 105, נובמבר 2015

שוב אין רב בקהילה היהודית בקרקוב; תערוכת ספורט יהודי בקרקוב במרכז מורשת בגין; מאבק לחמי המחתרת היהודית, פרופ’ בני דרנגר; עצרת ההודיה עם הכרזת המדינה והחשבון עם ד”ר טהון, מאיר

Read More »
בטאון 104, אוקטובר 2015
עלונים

בטאון 104, אוקטובר 2015

פרופ’ א.ב.סקוטניצקי, נכד של חסידת אומות עולם; פנסיה מפולין; להם אנו חייבים את חיינו, תדאוש יעקובוביץ; מסמכים של הקהילה היהודית ב-;ZIH שלושה אחים ואחות לבית גרוס, יעקב גרוס; הסתדרות המזרחי

Read More »
בטאון 103, ספטמבר 2015
עלונים

בטאון 103, ספטמבר 2015

נתיב הזיכרון בבוכניה; מסתיימים השיפוצים בבית הכנסת הרמ”א; כך שרדתי, יוסף גמינר; רשמים מהפסטיבל היהודי, הנריק חיים קוחן; סבא יוסף, משפחת בוסק; מבצע ציגנריה והמחתרת היהודית בקרקוב; השלט ברחוב יגלונסקה

Read More »
בטאון 102, יולי-אוגוסט 2015
עלונים

בטאון 102, יולי-אוגוסט 2015

יצירות מקוממות בתערוכה במוזיאון בקרקוב; נרות זיכרון לבני משפחה שניספו; בתי מדרש ושטיבלך בקרקוב שלפני המלחמה; בית ספר תחכמוני בקרקוב, יוחנן בן יעקב; עוד על הדרקון של קרקוב, יורם גלין;

Read More »
בטאון 101, יוני 2015
עלונים

בטאון 101, יוני 2015

שלט בבית החולים ברחוב סקבינסקה; שלטים לציון פעילות הציונות הדתית בקרקוב; בית היתומים ברחוב אוגוסטיאנסקה בוצ’נה, אדוורד אטלר; תלמידי כתה א III בגימנסיה העברית בקרקוב מחזור 1937/38; סיפור הגבורה של

Read More »
בטאון 100, מאי 2015
עלונים

בטאון 100, מאי 2015

לזכר הניספים ולגבורת השורדים; החיים היהודים בקרקוב אחרי המלחמה, ד”ר אדיטה גברון; המסמך ששרד, הרב יוסף נחמיה קורניצר; נעורים בקן השומר הצעיר בקרקוב,  רבקה רייכר; ארכיטקטים יהודים בקרקוב, ד”ר ברברה

Read More »
בטאון 99, אפריל 2015
עלונים

בטאון 99, אפריל 2015

תערוכה על יהודים בקרקוב המודרנית; אננה עוזבת את קרקוב ובונה קן חדש, רינה רוטנברג; שקיעת אחרוני הצללים, יוסף בוסק; ל”ג בעומר בקרקוב, יוסף בוסק; על גורל חסידי גור בגטו קרקוב,

Read More »
בטאון 98, מרץ 2015
עלונים

בטאון 98, מרץ 2015

אזכרה שנתית ביום הזיכרון לשואה; תלמוד תורה ב-בייץ’; כיצד הברחנו את אוסקר שינדלר, על פי מאמרו של דן גרנות; עיר הצדק ולוחות הזיכרון; קרקוב ביצירותיו של ש”י עגנון, על פי

Read More »
בטאון 97, פברואר 2015
עלונים

בטאון 97, פברואר 2015

התגלו מכתבים ממחנה פלשוב; נמכרה הוילה שבה התגורר הצורר אמון גת; “מיר זענען דא” – אנחנו כאן; “השחר” ארגון סטודנטים ציוני; חגיגות פורים בקז’ימייז’; החיים של היהדות הדתית בגטו קרקוב,

Read More »
בטאון 96, ינואר 2015
עלונים

בטאון 96, ינואר 2015

פרוייקט “קז’ימייז’ – אלבום משפחתי”; תערוכת צילומים של בית הקברות רמ”א בריבניק; קריאת מגילת אסתר וציון 72 שנה לחיסול הגטו; בתי קפה ומסעדות בקרקוב של פעם; ברכתו של הרבי, יהושע

Read More »
בטאון 95, דצמבר 2014
עלונים

בטאון 95, דצמבר 2014

  ישופץ קברו של חסיד אומות העולם, אוסקר שינדלר; אדם, איש, אנוש. שינדלר (דברי יצחק שטרן וד”ר בייסקי); בית הכנסת “קופה”, אוגניוש דודה; עדכון זכויות של ניצולי שואה; סיפורה של

Read More »
בטאון 94, נובמבר 2014
עלונים

בטאון 94, נובמבר 2014

  ציגנריה בחנוכה; עבודות שיפוץ בפלשוב; הבית שלנו בפלאץ וולניצה 10, יעקב לזר; לזכור אותם לנצח, יהודה מימון; בית ספר “תרבות” בקרקוב; הויכוח על בית הכנסת איזקה, מאיר בוסאק; מוזיאון

Read More »
בטאון 93, אוקטובר 2014
עלונים

בטאון 93, אוקטובר 2014

  על סוכות ושמחת תורה בקרקוב; “המיתוס של גליציה”, תערוכה; הלבקוביצ’ים לא נכנעו, שלמה לבקוביץ; ועידה עולמית של “המזרחי” בקרקוב; שואת יהדות פולין: מדוע רב היהודים לא התגוננו, פרופ’ אורי

Read More »
בטאון 92, ספטמבר 2014
עלונים

בטאון 92, ספטמבר 2014

  תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בקרקוב; פיצוי חד-פעמי ל”ילדי שואה”; בית החולים ברחוב סקבינסקה 8; דלתות ארון הקודש מבית הכנסת ע”ש וולף פופר; קיץ 1942, הרצח בפודגורקי טינייצ’קה; רפאל שרף

Read More »
בטאון 91, אוגוסט 2014
עלונים

בטאון 91, אוגוסט 2014

  עבודות תחזוקה בבתי כנסת בקרקוב; הספסל השביעי של יאן קרסקי; ציור קיר חדש על בית משפחת בוסק; הבית בשרוקה ששקע; משפחתי מכשאנוב ומנובי-סונץ’, יהושע הולנדר; ילדות בקרקוב, דבורה הנפלד;

Read More »
בטאון 90, יולי 2014
עלונים

בטאון 90, יולי 2014

  הרב אליעזר גור אריה הוכתר לרב של קרקוב; מאגר ספורטאי קרקוב; פרופ’ גוסטבה שטנדיג-לינדברג מספרת על קרקוב שלה (המשך); 10 דקות בסרט “קרקוב” מתוך הסדרה “חמש ערים”; בית מדרש

Read More »
בטאון 89, יוני 2014
עלונים

בטאון 89, יוני 2014

  עשור ל”ימי ישראל” בקרקוב; תוספת של מיליארד שקל לשנה לניצולי שואה; עשור למוזיאון גליציה; ארוכה הדרך הביתה – מפגש ראשון עם החופש, שושנה אדלר; הבית ברחוב סטרובישלנה 18, צבי

Read More »
בטאון 88, מאי 2014
עלונים

בטאון 88, מאי 2014

  עשור להקמת מוזיאון בלז’ץ; תמונות תערוכה; יום הזיכרון לשואה שלי, אלעד פורמן; וידויו של אדם זקן, מרצל גולדמן; מי היתה הלנה אניספלד-קאניאק, צבי גרינגרס; אדם הוא יצור בלתי ידוע,

Read More »
בטאון 87, אפריל 2014
עלונים

בטאון 87, אפריל 2014

  עצרת זיכרון ביום השואה ותערוכת ספורט יהודי בקרקוב; “זה מלווה אותי כל החיים”, יעקב הולנדר ז”ל; רחוב ע”ש ר’ אלתר דוד קורצמן הי”ד; אנשים בגטו החלו להעלם, ע”פ תדאוש

Read More »
בטאון 86, מרץ 2014
עלונים

בטאון 86, מרץ 2014

  עצרת זיכרון לנספי קהילת קרקוב; לשבריר שניה ראיתי אנושיות, רינה בירנהק; חתונת השהם, סיני אלכסנדרוביץ; לא עוד “בת יחידה”, שרה וייסברג; רשימתו האבודה של שכנו של שינדלר, יוסף חמיילבסקי;

Read More »
בטאון 85, פברואר 2014
עלונים

בטאון 85, פברואר 2014

  קריאת המגילה ביד ושם; נחמה בלב הזוועות, אסתר פרידמן; על החיים בקרקוב לפני המלחמה, משה פרבר; מתוך תקנות קהילת קרקוב 1595; המרד אינו מיתוס, יהודה (פולדק) מימון; האם אני

Read More »
בטאון 84, ינואר 2014
עלונים

בטאון 84, ינואר 2014

  יום הזיכרון הבינלומי לשואה – לזכור ולצמוח; מצעד לציון 71 שנה לחיסול הגטו; לזכר חברי “השומר הצעיר” שלחמו בשואה; השטיבל של הר’ אפשטיין; המגפים של דולה, דליה גביש; גמנסיה

Read More »
בטאון 83, דצמבר 2013
עלונים

בטאון 83, דצמבר 2013

  20 שנים לפעילות המרכז לתרבות; חנוכה בקרקוב 1955/56; ישראל היא מולדתי היחידה, דולה קוגן; אנדרטה ל”החלוץ הלוחם”, יהודה (פולדק) מימון; על הספר “איך הפולנים עזרו לגרמנים לרצוח יהודים”, מרצל

Read More »
בטאון 82, נובמבר 2013
עלונים

בטאון 82, נובמבר 2013

  הושלם שיפוץ שרידי חומת הגטו; מחנה פוסטקוב של אשר לאור; שמעון שפריצר ומשפחתו בישראל; הקוסמוס של הילד היהודי, אליעזר צוריאל; תמונות מחזור של הגימנסיה העברית 1936, 1937; תנועת ההתנגדות

Read More »
בטאון 80, ספטמבר 2013
עלונים

בטאון 80, ספטמבר 2013

  תערוכה “לא רק שינדלר”; סיוע משפטי חינם לניצולי שואה; למרות הכל שרדתי, זיגמונד שיידלינגר; מחזור תרצ”ו בגימנסיה העברית; חכמת הרמ”א; אדריכל אדמונד שנברג; חברי ארגונים בקרקוב; חזרה לקרקוב של

Read More »
בטאון 81, אוקטובר 2013
עלונים

בטאון 81, אוקטובר 2013

  הקהילה היהודית של קרקוב; “עקיבא” והמדריך המיתולוגי שמשון דרנגר, זיגמונד שיידלינגר; השינדלים, ד”ר זאב שינדל; משפ’ טורן, קרובי משפחתו של ד”ר קפליצקי, יצחק פינסטר; יצחק ברנר “קטעי זכרונות משם”;

Read More »
בטאון 79, אוגוסט 201
עלונים

בטאון 79, אוגוסט 201

  תאורה ונרות נשמה בככר גיבורי הגטו; אין להקשות על הניצולים בעניינים טכניים; זכרונות משם, רות כהן; סיפורו של משה פרבר; זיגמונט סלומון גוטליב, יהודי וקרקובאי גאה; רשימה של חברים

Read More »
בטאון 78, יולי 2013
עלונים

בטאון 78, יולי 2013

  תערוכה חדשה במוזיאון בבית הכנסת הישן; Arbeit macht frei, אורי שמואלי; התפוצצות על יד קרקא; המראות שלי משם, עילאי אליעזר זבדזקי; תכנית הנצחה בפלשוב; מפעלי נייר בפלשוב; היכן את

Read More »
בטאון 77, יוני 2013
עלונים

בטאון 77, יוני 2013

  בית מדרש “חברת תהילים” היה לדיסקוטק; קורותיו של נפתלי אריאן; יונה של שרה שנירר; אוה לביא מספרת על שינדלר בניו זילנד; בית”ר קרקוב; ילידי קרקוב שגורשו משצ’קובה; תלמידי כתה VI.1

Read More »
בטאון 76, אפריל 2013
עלונים

בטאון 76, אפריל 2013

  ספר שואת גטו קרקוב; שגריר ארה”ב בפולין ביקר בקז’ימייז’ היהודית; ברכת נשיא פולין בוריסלב קומורובסקי; במרפאה של מדריטש; גטו קרקוב וסיפור של הרוקח; קורותיו של נפתלי אריאן – המשך;

Read More »
בטאון 75, מרץ 2013
עלונים

בטאון 75, מרץ 2013

  לזכר מיליון וחצי ילדים שנספו, אברמק קופלוביץ’; 70 שנה לחיסול הגטו; התגלה רישום נשכח שצייר באו בשואה; פירוגלך ואיך זה נוגע לך?; הצלחת המועדונים היהודיים באלפות המדינה בכדור-מים; הליפסטיג

Read More »
בטאון 74, פברואר 2013
עלונים

בטאון 74, פברואר 2013

  70 שנה לחיסול הגטו בקרקוב; ד”ר ניישילסקי המציל מלבוב של יאן יעקב ספירא; אות קסת הזהב לאחיות באו; גזטה ז’ידובסקה מ-7 בספטמבר 1942; קורות חייו של נפתלי אריאן; כלביו

Read More »
בטאון 73, ינואר 2013
עלונים

בטאון 73, ינואר 2013

  מרכז תרבות יהודית בקרקוב; מחקר על שוד אוצרות אומנות של יהודי קרקוב; צוואתה של גוסטה דוידסון וחבריה; משפצים את מחנה פלשוב; זכרונות ילדות בין “יסודי התורה” ל”שטיבל”; זיקוקין דינור

Read More »
בטאון 72, דצמבר 2012
עלונים

בטאון 72, דצמבר 2012

  שבעים שנה לפעולות המרי בגטו קרקוב; שמו היה אוסוולד בוסקה; עוד על גורלם של שכיות הקודש של בתי הכנסת בקרקוב; בן 84 מרשימת שינדלר חגג בר מצווה, אריה שדה;

Read More »
בטאון 71, נובמבר 2012
עלונים

בטאון 71, נובמבר 2012

  נתיב הזכרון בגטו; עירי קרקוב, נתן גרוס; בתיכוני ישראל לומדים על קרקוב; גורלם של שכיות הקודש של בתי הכנסת בקרקוב, יעקב שטנדיג; “שלושת הדגים” של משפחת פיילגוט; האם פליקס

Read More »
בטאון 70, אוקטובר 2012
עלונים

בטאון 70, אוקטובר 2012

  70 שנה לאקציית אוקטובר 1942; שופץ בית הכנסת בדומברובה טרנובסקה; במחנה פלאשוב, ברטה פרדרבר; הכליזמר האחרון, לאופולד קוזלובסקי; עוד על הפוגרום בקרקוב; אמי, פליציה אימרגליק ז”ל; הציירת הקרקובאית, אננה

Read More »
בטאון 69, ספטמבר 2012
עלונים

בטאון 69, ספטמבר 2012

  גבורי השואה; רכוש יהודי מולאם בקרקוב; קרקוב הקרובה לליבי, יצחק פלטרר; לזכר יהודי ויליצ’קה; על משחקי ילדים בגליציה, מרדכי לוסטיג; “מלחמת קודש” – דרבי ויסלה וקרקוביה; מה אומר מוטל

Read More »
בטאון 68, אוגוסט 2012
עלונים

בטאון 68, אוגוסט 2012

  מצבה לנרצחים בווייליצ’קה; יהודי קרקוב בין שתי מלחמות העולם; סיפורה של רות קאופמן לבית שטיינהרד-שמרלר; ותודה למשפחת בכול מ-ביסטרה; שחיינים יהודיים בקרקוב בין שתי המלחמות; התנועה הרויזיוניסטית (הצוה”ר) בקרקוב;

Read More »
בטאון 66, יוני 2012
עלונים

בטאון 66, יוני 2012

  כל מה שנאסף על מחנה ההשמדה בלזץ’; קטעי זכרונות משם, יצחק ברנר; מכתב מסבתא ותשובת הנכדה, גילה ויפעת ענבר; הגנה עצמית של יהודי קרקוב (1919-1918); אהבת העם לספורט; שם

Read More »
בטאון 67, יולי 2012
עלונים

בטאון 67, יולי 2012

  קיץ יהודי בקרקוב; ארבע מחברות שחורות של פולה שרייבר; “מכבים בספורט”; 70 שנה לתחילת הרג הקהילה היהודית בסלומניקי; קולט אביטל נבחרה ליו”ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה; עדים דוממים:

Read More »
בטאון 65, מאי 2012
עלונים

בטאון 65, מאי 2012

  70 שנה לרצח הטרובדור היהודי מרדכי גבירטיג; 70 שנה לאקציית יוני 1942; אנשים טובים בזמנים רעים; אריחים עם מגן דוד; עתיד הזכרון; “זכרו עמנו”; החיים של היהדות הדתית בקרקוב

Read More »
בטאון 64, אפריל 2012
עלונים

בטאון 64, אפריל 2012

  פגישה עם “קרקוב של פעם”; שמחת ספר תורה חמישי בקרקוב; בתי החולים היהודיים בקרקוב; לושה, אחותי היחידה; “תיקון” בבית הקברות מיודובה ובפלשוב; חוזר לקינים בגליל טארנוב של א.ה.ה “עקיבא”;

Read More »
בטאון 63, מרץ 2012
עלונים

בטאון 63, מרץ 2012

  דפי הנצחה לקהילת קרקוב; עדיין, ויסלבה שימבורסקה; מארק לאוב: תשליל של עדות; סופו של הצורר; גחלת הזכרון; מחנה הריכוז פלשוב 1945-1942; בית החולים ליולדות   (Lecznica); שרולק, שרול, ישראל; בלינקי

Read More »
בטאון 62, פברואר 2012
עלונים

בטאון 62, פברואר 2012

  קוראים במגילת אסתר ב”יד ושם”; תעלומת “ביצת” גורדוניה; עלילות נעורים – עולמו של ליפק בוסק; שרולצ’קו (Sruleczku); קבוצת “עקיבא” בקרקוב בתקופת הכיבוש הנאצי; על פולין, פולנים, וכמה דברים שלא

Read More »
בטאון 61, ינואר 2012
עלונים

בטאון 61, ינואר 2012

   פגיעה בעצב חשוף; 69 שנה לחסול גטו קרקוב; “האקציה הגדולה בלבוב”, אוגוסט 1942; הכח לחיים של ססיליה קרל לבית פינדר; מועדוני כדורגל יהודיים בקרקוב בין שתי מלחמות העולם; על

Read More »
בטאון 60, דצמבר 2011
עלונים

בטאון 60, דצמבר 2011

  הדלקת נר שביעי של חנוכה וציון 69 שנה ל”ציגנריה”; תערוכות בקרקוב; “נלחם בשביל שלוש שורות בהיסטוריה”; מעדותו של שמעון לוסגרטן על פעולת “ציגנריה”; על מבצע “ציגנריה”, רבקה קופר; מתוך

Read More »
בטאון 59, נובמבר 2011
עלונים

בטאון 59, נובמבר 2011

  תערוכה חדשה במוזיאון שינדלר בקרקוב; ילדה ושמה שיינדל; שיפוץ בתי קברות יהודיים – פרוייקט משותף; אנה פויירשטיין הי”ד; עוד על הפוגרום בקרקוב; על העשיק באומינגר הי”ד; Nowe Muzeum Zydowskie

Read More »
בטאון 58, ספטמבר-אוקטובר 2011
עלונים

בטאון 58, ספטמבר-אוקטובר 2011

  מפגש לקראת הקמת מוזיאון יהודי קרקוב; “פולין האחרת” של גל הורוביץ; ד”ר יצחק מספרד; מי היה מאמין? על מאור גליקסון האגדה בוויסלה קרקוב; צו גירוש לגטו; מתוך “בדרכים –

Read More »
בטאון 57, אוגוסט 2011
עלונים

בטאון 57, אוגוסט 2011

  בית הספר העברי בתערוכה בבית הכנסת הישן; על הפוגרום בקרקוב; צלם בהיכל – בפולין המחודשת; Krakow 2011  מרצל גולדמן; רבנים שנספו בשואה וקשורים לקרקוב; “שבע בערב” nite@7; קרקוב בעיני ריבעו

Read More »
בטאון 56, יוני-יולי 2011
עלונים

בטאון 56, יוני-יולי 2011

  המוהיקנים האחרונים; רבנים שנספו בשואה וקשורים לקרקוב; כנס בוורשה על רכוש מולאם; מלימודי תנ”ך לפיצוץ בית קפה של אנשי גסטפו; מכבי קרקוב, מזכרונותיו של ד”ר אריה באומינגר ז”ל; מיומנה

Read More »
בטאון 55, אפריל-מאי 2011
עלונים

בטאון 55, אפריל-מאי 2011

  יום הזכרון לשואה; האקציה שלפני האחרונה; נשים בגטו קרקוב, ד”ר פליציה קראי; קרקוב – פגישות מהעבר; פרידה מאבא הנריק בורנשטיין ז”ל; ספרים שהודפסו בקרקוב; קורות בית היתומים בקרקוב בזמן

Read More »
בטאון 54, מרץ 2011
עלונים

בטאון 54, מרץ 2011

  תערוכת ספרים שהודפסו בקרקוב במאה ה-19; הדור הראשון מספר על קהילת קרקוב של אז; נשים בגטו קרקוב, ד”ר פליציה קראי; המראות שלי משם. עילאי זבדזקי; “ילדים מאשימים”, חיים קוז’ניצקי;

Read More »
בטאון 53, ינואר-פברואר 2011
עלונים

בטאון 53, ינואר-פברואר 2011

  מצעד לציון 68 שנה לחיסול הגטו בקרקוב; “מגילת אסתר” מקרקוב ביד ושם; נאום יום הולדת, מוטי זיסר; ניגונים מקרקוב בתל אביב; התאחדות הסוחרים היהודים בקראקא; האם יקום מוזיאון יהודי

Read More »
בטאון 52, דצמבר 2010
עלונים

בטאון 52, דצמבר 2010

  תל אביבים וקרקובאים מנגנים ביחד; כנס לזכרו של פרופ’ הלל קליין ז”ל; מנהל חדש למוזיאון היהודי גליציה; הצעדים הראשונים במחתרת; ד”ר פליציה קראי כלת פרס יד ושם למפעלים חינוכיים;

Read More »
בטאון 51, נובמבר 2010
עלונים

בטאון 51, נובמבר 2010

  גורל יהודי פולין 2010-1944; תרומת בימה ופרוכת לבית כנסת איזקה; מצבה אחת בפלשוב; מחזור תרצ”ט של בית הספר התיכון היהודי למסחר H 143; זכרונות מלחמה – הבריחה מקרקוב והחזרה אליה; חתונה

Read More »
בטאון 50, אוקטובר 2010
עלונים

בטאון 50, אוקטובר 2010

  קהילת יהודי קרקוב בתערוכה בפרייברג; קרקוב – פורטרט לא נודע; על בתי ספר בקרקוב בסוף המאה ה-19; בית הספר התיכון היהודי למסחר; הנצחת קהילות שחרבו; סיפורה של חתונה במחנה

Read More »
בטאון 49, ספטמבר 2010
עלונים

בטאון 49, ספטמבר 2010

  סמואל קונץ הרוצח מבלזץ; הלוחם מאושוויץ; הגימנסיה העברית בקרקוב של קלמן אלקד; מי מכיר  – האם משתתפים בלווית פילסדוסקי; עוד על מחנה המוות בלזץ; לקישור לקובץ PDF  הקש כאן

כרונולוגיה

שנה חודש ויום ארוע
1939 6 ספטמבר כיבוש קרקוב על ידי הגרמנים
מ-6 ספטמבר עד 25 באוקטובר שלטון צבאי בקרקוב
6 ספטמבר הוראה האוסרת להעביר רכוש יהודי לבעלים אחרים בתחום שטחי הכיבוש
8 ספטמבר ראש הזרוע לעניינים אזרחיים פוקד על סימון כל החנויות היהודיות באות מגן דוד כחול
17 ספטמבר הקמת ההנהלה הזמנית על פי הוראת השלטונות הגרמניים, בראשותו של פרופ’ מרק ביברשטיין וסגנו ד”ר וילהלם גולדבלט, בסה”כ מנתה ההנהלה 12 איש
23 ספטמבר יום כיפור: שלטונות הצבא גזרו על הציבור היהודי לכסות את התעלות שנחפרו בידי הצבא הפולני
8 אוקטובר צו של היטל על פיו סופחו לרייך כל שטחי החלק המערבי של פולין
9 אוקטובר היטלר ממנה את היינריך הימלר ל”קומיסר הרייך לחיזוקה של האומה הגרמנית”
25 אוקטובר היטלר מכריז על ה”גנרל גוברנמנט”. הנס פרנק מונה לתפקיד המושל הכללי.
25 אוקטובר הודעה מטעם קומיסר העיר קרקוב, ארנסט צרנר, על הקמת “מועצה מלווה לעיר קרקוב”
26 אוקטובר צו האוסר שחיטה יהודית ויהודים חויבו בגילוח הזקן והפאות
26 אוקטובר צו של הנס פרק בנוגע לעבודת כפייה של האוכלוסיה היהודית
26 אוקטובר צו המורה על סגירת בתי הכנת ומסירת תשמישי הקדושה
26 באוקטובר גילוי ההתנגדות הראשון של צעירי חסידי גור “החברותא החסידית של מתיסובציס” שסרבו להענות לצו בעניין עבודות כפייה
27 אוקטובר התכנסות ראשונה של המועצה המלווה
2 נובמבר התכנסות שניה ואחרונה של המועצה המלווה
6 נובמבר מאסר 115 פרופסורים מהאוניבסיטה היגלונית ומשלוחם למחנות הריכוז זכסנהאוזן, אוריינבורג ודאכאו
6 נובמבר סטניסלב קלימצקי, סגן ראש העיר, נאסר, נשלח לזאכסנהאוזן ושם הוצא להורג
20 נובמבר צו מטעם מנהל מלקת מטבע זר המורה על הקפאת חשבונות מט”ח, הפקות וכספות המתנהלים בבנקים על שמות יהודים, ריכוז כל הכספיםב בנק אחד והרשאה למשיכה של עד 250 זלוטי לשבוע
28 נובמבר פרסום תקנה בדבר הקמת היודרנט המונה 24 חברים
1 דצמבר צו המחחייב סימן היכר יהודי ליהודים בגליל קרקוב
5-6 דצמבר הרובע היהודי בקז’ימייז הוקף חיילים גרמנים והגרמנים שדדו מדיירי הרובע דברי כסף, זהב, תכשיטים ודברי ערך
דצמבר לרופאים יהודים הותרה שעת קבלה אחת בלבד ליום
11 דצמבר מורים יהודים פוטרו ממשרותיהם
11 דצמבר מפקד ה-ס.ס. והמשטרה, קריגר, מצווה על היהודים לפנות את דירותיהם במרכז העיר, ונאסר עליהם להשתמש ברכובות החל מ-9 בערב עד 5 לפנות בוקר.
11 דצמבר פורסמה הוראה העוסרת על יהודי קרקוב לעזוב את תחום העיר ללא רשיון, החל מ-1 ינואר 1940
11 דצמבר נאסר על יהודים בכל הגנרל גוברנמט להשתמש ברכבת בלי רשיון
12  דצמבר קריגר מגדיר קריטריונים של החייבים בעבודת כפיה: גילאי 60-14, נשים וגברים, יגוייסו לעבודת כפיה לשנתיים
18 דצמבר הגימנסיה העברית נסגרת בהוראת השלטונות
1940 25 ינואר אישור סופי של חברי היודנרט על ידי השלטונות הגרמניים
19בפברואר פרסום תקנה לפיה נאסר על משפטנים, שופטים, ונוטריונים יהודיים לעבוד במקצועותיהם
1 מרץ צו של ראש העיר הגרמני קרל שמיד האוסר על נסיעה בחשמלית, להוציא נסיעות בקרונות במצורפים או במחלקות מיוחדות
6 מרץ תחילת הרישום של כל הגברים החייבים בעבודת כפיה
18 מאי צו גירוש לפיו על היהודים לעזוב את בתיהם, רכושם, מקומות עבודתם ועסקיהם. מועד אחרון לביצוע נקבע ל-15 באוגוסט
5 יולי הקמת המשטרה היהודית בפקודת ראש העיר הגרמני קרל שמידט ומשטרת הבטחון
11 ספטמבר הוראה של פרנק המחייבת את היודנרט לדאוג להשכלת הילדים היהודים
3 אוקטובר צו ההופך את ראש השנה ויום הכיפורים לימי חול בהם חייבים היהודים להמצא בעבודתם
25 נובמבר צו גירוש מטעם מושל המחוז, ד”ר וכטר, על מנת לטהר את קרקוב מיהודים
1941 7 ינואר צו של מושל העיר, ד”ר אקרט, המחייב את כל הגברים מגיל 16 ומעלה לתת עד סוף החודש 12 ימי עבודה בפינוי השלג. תמורת עבודה זו קיבלו “קנקרטה”.
3 מרץ וכטר, מושל המחוז, מצווה על הקמת רובע יהודי נפרד שיכיל כ-15,000 יהודים בלבד.
15 מרץ נכנס לתוקפו צו של המושל הכללי הנס פרנק המתיר ליהודים שימוש בכלי תחבורה ללא רשיון מיוחד
20 מרץ המועד האחרון לכניסה לגטו
13 אפריל מותרת יציאה מחוץ לתחומי הגטו רק ליהודים שמועסקים מחוצה לו
6 מאי פקודה מטעם המושל כי מי שמבקש לצאת מהגטו חייב להציג אישור שהוא מפולה מכינים
15 ספטמבר צו המורה על כניסה לגטו של 4,000 יהודים מ-21 ישובים בסביבת קרקוב. מספר התושבים בגטו מגיע ל-20,000
15 אוקטובר צו של הנס פרנק לפיו יוטל עונש מוות על יהודי העוזב את הגטו ללא רשות.
נובמבר גירוש מהגטו של חסרי תעודות זהות ואישורי שהיה
6 דצמבר צו האוסר שירות דואר
11 דצמבר מצוד בגטו אחר יהודים ללא ניירות מתאימים
24 דצמבר החרמת כל הפרוות שהיו בידי יהודים
30 מאי – 8 יוני האקציה הראשונה. כ-6,000 יהודים נשלחו להשמדה בבלז’ץ.
1942 מרץ המשטרה היהודית מבצעת מצוד לצרכי גירוש של 1,500 איש שנשלחו לבלז’ץ.
3 יוני על פי צו של הנס פרנק הסמכות לטיפול בכל הנושאים הקשורים ביהודים עוברת לסמכותו של המפקד העליון של ה-ס.ס והמשטרה, פרידריך וילהלם קריגר
5 יוני מוקם הקומיסריאט לעניני יהודים בראשות דוד גוטר
20 יוני שטח הגטו קוצץ, על פי הוראת ראש העיר רודולף פאבלו, לכדי מחצית
19 יולי הימלר מורה לקריגר להשלים את פינוי האוכלוסיה היהודית מהגנרל גוברנמנט
28 אוקטובר האקציה השניה. כ-7,000 יהודים נשלחו להשמדה בבלז’ץ.
סוף אוקטובר צמצום נוסף בשטח הגטו
10 נובמבר צו של קריגר האוסר ישיבת יהודים מחוץ ל-5 גטאות באזור קרקוב, ביניהם גטו קרקוב. גטו קרקוב נסגר הרמטית.
6 דצמבר חלוקת הגטו ל-A שנועד לכשירים לעבודה ו-B שנועד לבלתי כשירים
11 דצמבר הוחלט שעובדים יהודים לא יקבלו שכר בין עבודתם
דצמבר התחלת הקמת מחנה העבודה פלשוב על הריסות בתי קברות יהודיים.
22 דצמבר פעולות המרד של תנועות הנוער בקרקוב (“ציגנריה”)
1943 ינואר עובדי ביה”חר “אמליה” בבעלות אוסקר שינדלר מועברים למחנה פלשוב
פברואר תחילת פעילות ז’יגוטה בקרקוב
11 פברואר אמון גאט מתמנה למנהל מחנה העבודה פלשוב (שימש בתפקיד עד 13 ספטמבר 1944)
13-14 מרץ חיסול הגטו: כ-6,000 דיירי חלק A בגטו הובאו למחנה העבודה פלשוב ולשני יולגים נוספים בסביבה; כ-3000 דיירי גטו B נרצחו במקום או נשלחו להשמדה באושוויץ.
נובמבר 1943 נאסרה יציאה מפלשוב
14-15 דצמבר מאסר אנשי ה-או.דה. היהודים בגטו ומשפחותיהם ושילוחם לפלשוב
1944 11 ינואר פלשוב הופך למחנה ריכוז ממחנה עבודה
14 מאי 1400 אסירים יהודים מפלשוב נשלחו להשמדה באושוויץ
6 אוגוסט 7,000 אסירים גברים, אשר נתפסו במהלך מצוד בקרקוב, הובאו למחנה
אוגוסט-ספטמבר טרנספורטים מפלשוב לאושוויץ, בוכנוולד, פלוסנבורג, גרוס-רוזן, מטהאוזן ושטוטהוף
15 אוקטובר טרנספורט הגברים האחרון מפלשוב, כולל 700 “יהודי שינדלר” לגרוס-רוזן
21 אוקטובר טרנספורט הנשים האחרון מפלשוב של 2,000 נשים ובהן 300 מ”יהודי שינדלר” לאושוויץ.

  • אישים
  • זכרונות
  • עדויות

מוסדות וארגונים

בתי חולים

מוסדות וארגונים

גורדוניה

השומר הדתי

הצופה

יוטצנקה

מכבי

בית הכנסת “טמפל” נבנה בשנים 1862-1860, כשקרקוב היתה חלק מהאינפריה האוסטרו-הונגרית, על מנת לשרת את “היהדות המתקדמת” של קז’ימייז’, והוא נמצא ברחוב שרוקה 24. הבניין נבנה על פי תכנונו של איגנצי הרצוק ובנייתו נמשכה כ-17 שנים.

במהלך 30 השנה הבאות שונה עיצוב החזית ועיצוב הפנים, חלק מהמבואה נבנה מחדש, ושוב בשנת 1924 שוחזר הארון, נבנו מעברים, מרפסות ומדרגות.

את התפילות במקום הובילו מטיפים בעלי רקע אקדמי ובמקום הייתה גם מקהלה. פעם בשבוע היו דרשות בפולנית ובגרמנית. בבית הכנסת היתה מקהלה, ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם שרו גם נשים במקהלה.

בימי מלחמת העולם השניה נהרס בית הכנסת על ידי הגרמנים ושימש כמחסן ואורוות, וקירותיו סויידו. אחרי המלחמה שב המקום לשרת את הקהילה היהודית, הפרוגרסים והאורתודוקסים, שעבורם הוקצה חדר נפרד בבניין. בית הכנסת תפקד עד מותו של החזן האחרון בשנת 1895, ואז נסגר.

בתחילת שנות התשעים נכלל בית הכנסת ברשימת הבנינים לשימור של המורשת היהודית, וב-1994 החלו בשיפוץ חיצוני ופנימי של המבנה, כולל גידור. השיפוץ שבוצע בשלבים, הסתיים ביוני 2000. כיום בית הכנסת פתוח לתפילה.

הבניין המלבני בסגנון ניאו-מורי, ובחזית אלמנטים של ניאו-רנסנס. בחזית ובקירות הצדדיים חלונות ובהם 36 ויטראז’ים צבעונים ייחודים, מסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה עשרים.
הויטראז’ים ב”טמפל” הקרקובאי הם היחידים ששרדו מלפני המלחמה, והם דוגמה מעניינת של אמנות של בתי כנסת פרוגרסיבים. הם מדגימים לא רק את ההשפעות העיקריות על היהודי בקרקוב ההשכלה, אלא גם את השפעות האמנות הנוצרית, שבה חלונות ויטראז’ היו פופולריים מאוד. הצורות הגיאומטריות שלהם מתמזגות היטב עם התפאורה של אולם התפילה המרכזי, והם גם עדות לתרומת הקהילה למקום, כפי שעולה מהכתובות שנשתמרו מעל הכניסה הראשית, תחת גמלון משולש, שלט עשוי שיש שחור ועליו עשרת הדיברות. פנים אולם התפילה המרכזי, התקרה והקירות, מעוטרים. באמצע האולם הראשי – הבימה, בחלקו המזרחי של בית הכנסת נמצא ארון הקודש, עשוי שיש קררה לבן כשהוא ניצב על פודיום ותקרתו מעוטרת בתמונת שמיים זרועי כוכבים.

בית הכנסת של וולף פופר

בית הכנסת של וולף פופר שער הכניסה לבית הכנסת פופר(“פופר’ס שול”)

בית הכנסת הוקם על ידי הסוחר וולף פופר (בוצ’יאן) בשנת 1620- תאריך זה רשום בטבלה מעל לשער שלפני בית הכנסת ברחוב שורוקה 16. בית הכנסת, שכונה “הקטן” נמצא בבנין מלבני הצמוד בקיר המזרחי לחומת העיר, רחוב דייבור של היום. בית הכנסת כלל, בתחילה, אולם תפילה לא גבוה וחדר אחד בקומת הקרקע ששימש את עזרת הנשים. בתחילת המאה ה-19 נבנה מבנה לוואי בקומת הקרקע ובו היה הפלוש לאולם התפילה, ובקומה עליונה נבנתה עזרת נשים נוספת בעלת שני פתחים לכיוון הולם. ליד בית הכנסת היה עוד מבנה לוואי קטן, בן קומה אחת, ובו היתה לשכת בית הכנסת. בסוף המאה ה-19 נבנה מחדש גג בית הכנסת, מדרגות נבנו בקיר המערבי ובעזרת הנשים נבנו יציעי מעבר. כמו כן נבנה שער לבנים שחצץ בין בית הכנסת לרחוב שרוקה, שער שנשתמר עד היום.

מהמקורות אנו למדים כי בתקופה שבית שתי מלחמות העולם עטרה דלת צבעונית, עשויה אלון ועליה תבליטים של אריה, נשר, צבי ונמר, את ארון הקודש. דלת זו נמצאת היום באוסף מוזיאון ירושלים.

בימי הכיבוש הגרמני נשדדו כל אוצרות היודיאקה שבמקום, ובית הכנסת חדל מלשמש בתפקיד זה. בשנת 1965 שופץ הבנין והועבר לשימוש של בית תרבות, ובתפקיד זה הוא משמש עד היום.

 

בית כנסת של ר' אייזיק ר' יענקל'ס (יצחק יעקובוביץ) הוקם בתחילה כבית תפילה פרטי של פרנס הקהל בקז'ימייז' ר' יצחק יעקובוביץ', שקיבל רשיון לבנייתו בשנת 1638 מהמלך ולדיסלב הרביעי. בשנת 1644 הושלמה הבניה, כפי שמעידות הכתובות ביציע עזרת הנשים ועל הכותל המזרחי מתחת לקמרון, וזאת בשל הפסקת בניה במשך שנתיים בשל מחאתו של הבישוף של קרקוב ושל ראש מנזר הקנוניים שליד כנסיית בוז'גו צ'יאלה. בית הכנסת ניצב בפינת הרחובות יקובה ואיזקה, והיה הגדול והמפואר בבתי הכנסת של קז'ימייז'. צורתו מלבנית, חזיתו המערבית פונה לרחוב קופה, והכניסה אליו מוקמה בקיר הדרומי והותקן בה שער מקומר מאבנים מסותתות סיתות גס. מדרגות, ,שמלכתחילה היו כנראה מעץ, הובילו בחזית המערבית לעלייה אל עזרת הנשים. השטח הפנימי, רחב הידיים, עוטר בשפע קישוטים גיאומטריים; קמרון הקיף את אולם התפילה הגבוה ואת היציע המפואר של עזרת הנשים שמעל לפלוש, שדמתה בסגנונה לאכסדרות מקומרות מתקופת הרנסנס. מעזרת הנשים אפשר היה להשקיף אל אולם התפילה מבעד חמישה פתחים מקומרים הנתונים בין עמודים קורינתיים, שבראשם כרכוב מעוטר בצריחים דמויי אצטרובלים ונושא כתובת בעברית: 'ויזרע יצחק [שם המייסד] בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים' (בראשית כו: יב), ושנת הייסוד. הכניסה מהפלוש שמתחת ליציע לאולם התפילה היתה ממוסגרת בשער מקושת, שלא שרד, ובצדי הקשת הכתובת: 'שאו שערים ראשיכם' (תהילים כד: ז). על מזוזות השער נקבעו שתי קופות צדקה זהות מאבן, בדמות שערים בעלי פסגות מקומרות בסגנון הבארוק. השער המערבי של בית הכנסת דמה בקווי המתאר שלו לזה שבחומה המקיפה את כנסיית ואוול. הבימה, שהיתה אחד המרכיבים הארכיטקטוניים הפנימיים הבולטים של בית הכנסת,לא נשתמרה. כנראה נבנתה לפי דוגמת הבימה שבבית הכנסת 'הישן' הסמוך: היתה ממוקמת באופן לא סימטרי בקרבת הכותל המזרחי, צורתה סוכת גן מרושתת מברזל, וניצבה על מסד רב-צלעות גבוה. גם ארון הקודש לא שרד. היה לו שער מקושט קטן נתון בסורג ברזל, שהקיף את מכלול הארון לרבות המדרגות שלפניו. מעליו נקבעו, זו מעל לזו, טבלות, שעליהן נחקקו כתר התורה ולוחות הברית עם עשרת הדיברות. במאה ה-19 נבנתה בחזית המערבית כניסה ראשית חדשה לבית הכנסת, וכי מן החלק הצפוני של הפלוש הוקצה אולם תפילה קטן לתפילה בימי חול. במהלך עבודות השיקום בבית הכנסת בשנים 1995-1994 שוחזר ארון הקודש באופן חלקי. במהלך אותן עבודות נחשפו, באולם התפילה ובעזרת הנשים, גם קטעים של ציורי קיר צבעוניים מן המאה ה-16 ועד המאה ה-20. אלה הם פרקי תפילות, לרוב בצירוף כתובות זיכרון לתורמים, הנתונים במסגרות מרובעות מקושטות. בחלק הצפונית של חצר בית הכנסת נבנה בשנת 1924 בניין הנהלת בית הכנסת, ששימש בין השאר בית מחסה לחירשים-אילמים. בחזית בית הכנסת השתרעה כיכר רחבת ידיים, שבה התנהל שוק דגים עד שנת 1939. אין מידע מדויק על גורלו של בית הכנסת במלחמת העולם השנייה. כשאר בתי הכנסת בקרקוב גם הוא נסגר וחדל למלא את יעודו, וקרוב לוודאי שנבזז ונהרס. אחרי המלחמה התגוררו בו יהודים שהגיעו לקרקוב מברית המועצות. משנות החמישים ועד אמצע שנות השבעים שימש את התאחדות הפסלים והציירים, אך אחרי שזו עזבה אותו הפך לחורבה. בשנת 1983 החלה החברה לשימור עתיקות בשיפוצו: המבנה והגג שופצו, וחלק מעזרת הנשים שוחזר, וכן שוחזר אולם התפילה הצפוני. כיום נמצא הבניין בבעלות הקהילה היהודית של קרקוב.

על פי מאמרו של אוגניוש דודה, בתוך: בתי כנסת עתיקים בקרקוב

בית הכנסת רמ”א

בית כנסת רמאבית הכנסת רמ”א (בית הכנסת ‘החדש’)

בית הכנסת רמ”א עומד בקצה המזרחי של בית הקברות היהודי הישן שברחוב שרוקה, והוא הקטן מבין בתי הכנסת בקז’ימייז’. בית הכנסת נבנה שני, ועל כן נקרא ‘החדש’, כדי להבדילו מבית הכנסת ‘הישן’ שבקצהו הדרומי של אותו רחוב. בית הכנסת נוסד בשנת 1553 על ידי ר’ ישראל בן יוסף, אביו של רבי משה איסרלס (רמ”א), ותאריך זה מופיע בכתובת היסוד הקבוע במרכז הקורה שבקיר הדרומי: “האיש ר’ ישראל ב’ר / יוסף ז”ל עוז התאזר: / לכבוד הקב”ה ולזכר / אשתו מלכה בת ר’ / אלעזר: תנצב”ה בנה / מנכסי עזבנה ב”ה / זה מקום בית אל / לפרט ולפרשת / שובה {= שי”ג 1553} ה’ רבבות / אלפי ישראל”.

צורת בית הכנסת מלבנית והוא בנוי לבנים המונחות על מסד אבנים גבוה, הוא מכוסה טיח וכתליו החיצוניים מחוזקים על ידי תוספת לבנים. בפינה הצפון-מזרחית ודרום-מזרחית הוא נתמך על ידי מסעדי אבנים. בית הכנסת מכוסה גג שיפועי ותחתיתו המשפועת בולטת מעבר לחזית הקירות החיצוניים. למבנה המקורי של בית הכנסת נוספו במאה ה-20 מבני לוואי בצמוד לקיר המערבי והצפוני.

אל בית הכנסת נכנסים דרך מסדרון שבקומת הקרקע של מבנה הלוואי הצפוני. אולם התפילה מקורה ומעוטר תבניות גאומטריות פשוטות. בקיר הצפוני שלושה כוכים מלבניים מוקפי קשתות, ושניים בקיר המזרחי, משני צדי ארון הקודש. בין הכוכים בקיר הצפוני ניצב זוג עמודים שרוחבם אינו שווה, ומול – בקיר הדרומי – זוג עמודים נוסף. בחלק התחתון של הקיר המערבי בנוי חיבור לעזרת הנשים הנוכחית. עזרת הנשים המקורית היתה ממוקמת על גבי האכסדרה של בית הכנסת – ה’פלוש’, ממנה נותרו שני פתחים קטנים וצרים מעל לכניסה לאולם התפילה. הכניסה לעזרת הנשים – המקורית והנוכחית – היא ממבנה הלוואי הצפוני המקביל ל’פלוש’.

עבודת השיקום האחרונה של בית הכנסת בוצעה על ידי האדריכל הרמן גוטמן בשנת 1933. בית הכנסת על מבני הלוואי שלו הושאר במצבו המקורי, וסביב היסודות הותקן צינור אוורור להגנה מפני טחב, חזית בית הכנסת טויחה וחלק מהגג הוחלף וכוסה בפח.

בשנות מלחמת העולם השניה שימש בית הכנסת מחסן, ולאחר המלחמה הוסר הבית שהיה צמוד לחצר בית הכנסת מצפון וחצץ בינו לבין רחוב שרוקה. בשנות החמישים שוקם בית הכנסת על ידי הקהילה היהודית, והוא מהווה היום בית תפילה יחיד המשמש את יהודי קרקוב ותייריה.

שער הכניסה לחצר בית הכנסת עשוי אבן חול ומעוטר בקשת עליה חקוקה בעברית הכתובת “בית הכנסת חדש דרמ”א זצ”ל”. במזוזת דלת הכניסה לאולם בנויה קופת צדקה בסגנון רנסנס מאוחר, ועליה ככתובת “זהב, כסף, נחשת”. את מרכז האולם תופסת בימה מלבנית עם עמוד לקריאת התורה, בנויה משטח נמוך ומוקפת סבכת ברזל – שחזור הסבכה שנהרסה במלחמת העולם השניה. הדלת הדו-כנפית של הבימה היא מראשית המאה ה-18 והועברה לכאן מבית כנסת אחר שמחוץ לקרקוב. עליה מוטבעים קישוטים סימדריים, בצידה החיצוני כד מתוכו עולים ענפים בעלי עלים, פרחים ופירות, ובצדיה הפנימי – סלסלה עם פרחים ופירות, קנקנים אחדים הניצבים בקערות ומנורת שבעת קנים דולקת ובראשה כתר.

בקיר המזרחי נמצא ארון הקודש מתקופת הרנסנס המאוחר. דלתות ארון הקודש המקוריות נעשו בראשית המאה ה-17 על ידי אמנים יהודים מקומיים והן שמורות במוזיאון ישראל. במקומן הוצבו במחצית הראשונה של המאה ה-20 דלתות עץ מגולפות – גבעול ועליו עלים ובראשו פרח ושורש מפותר. גומחת הארון ממוסגרת בשער מאבן חול ומשני צדיו שני זוגות עמודים שכותרותיהם מעוטרות קישוטים חלזונים וצמחים. מעל לכרכוב תקרת הארון – לוחות ברית ועל העמוד הקיצוני מסמאל לארון הקודש – נר תמיד במסגרת ועליה הכתובת: “נר תמיד ע”נ רמ”א ז”ל”.

בית הכנסת “הישן”

בית הכנסת הישןברחוב שרוקה, בקצה המגרש לצד דרום, עומד בנין אבנים מפואר, רחב מידות, שמראה מבצרי לו, נמשך קמעה בכיוון אלכסוני, גגו המקומר מוסתר מתחת לעליית גג חטובת אבן, שחזיתה עשויה שקעים שקעים. כל המבנה העליון עושה רושם של וילון-קפלים, הנאחז בארבע זיזים-עמודונים המתנשאים מעל ארבע פינות הבית. עלית הגג הרנסנסית יושבת כעטרה על גבי החומה הבסיסית, הבנויה בסגנון רומאי, והבנין כולו – אם כי לא נבנה בבת אחת – מהווה חטיבה הרמונית אחת, שדרוג חומותיו מתקשר יפה על ידי זיז התאמה החוגר את כל הבנין סביב. דרך החלונות רואים את עובי החומות הבצורות, הנשענות מחוץ על סמוכות אדירות. זהו בית הכנסת העתיק ביותר בפולין, גאוותם של יהודי קרקוב במשך שש מאות שנים.

על דברי ימי הבית הזה נחלקו דעות ההסטוריונים והאדריכלים. יש הסוברים שהבית נבנה מלכתחילה במצוות המלך קז’ימייז’ לשמש אקדמיה למדעים, ואחרי גירוש היהודים מקרקוב נמסר ליהודים כפיצוי על בתי הכנסת שנעזבו על ידם. אולם אין הוכחה היסטורית שתואמת הנחה זו, ולהיפך. היהודים גורשו מקרקוב בסוף המאה החמש עשה ואילו בית כנסת זה נזכר כבר במחצית השניה של המאה הארבע-עשרה. מלבד זאת, הבנין עצמו, סגנונו, סידורו ההנדסי ועקרונות בנייתו, מעדים על תכנון לשמש בית כנסת.

הבית נבנה במתכונת מדוייקת של בית הכנסת העתיק בפראג. אולם התפילה מאורך, שני עמודים תמירים לאורך הבית עליהם נשענת תקרה מקומרת בסגנון גוטי, מחולקת לששה משטחים. בית כנסת זה הוא יחידי בצורתו בפולין, ורק חמישה בתי כנסת דומים היו באירופה, כזה הגבוה והגדול בשטח מכולם.

האדריכל אנטון פלורינטינוס בנה את הבנין מלכתחילה, בצורה רומאית, ורק אחרי זמן נבנתה התקרה המקומרת בסגנון גוט. אחרי הדלקיה הגדולה בשנת 1557 הוקם הבית מחדש על ידי האדריכל הפלורנטיני מטאוס גוצצי, ונבנתה עלית הגג ברוח הרנסנס. מספר פעמים נשרף בית הכנסת, והוא שוקם על ידי הקהילה, שהכניסה בו שינויים ותוספות לפי הצורך. מן התקופה העתיקה ביותר נשארו אולם התפילה הראשי, הפרוזדור החיצון (פאליש) ועזרת נשים ביציע מצד מערב עם חלון מיוחד בשביל “המקריאה” (פארזאגערן) – היא האשה הבקיאה בתפילות, שהיתה מקריאה אותן אחרי החזן, לנשים שלא ידעו בעצמן לקרוא בספר. יתר חלקי הבנין הם מן התקופות המאוחרות יותר.

מן הרחוב יורדים בכמה מדרגות ונכנסים לפרוזדור המקורה במקמרון שטוח. לצדי החדר עמדו ספסלים כבדים ארוכים, ספסלים אשר שמשו פעם מקום ישיבה למחכים בתור לבתי הדין, כי בחצר בית הכנסת ישבו למשפט דייני קרקוב. בפינה נראה באר מעוגלת עתיקה, ממנה שאבו “מים חיים” לרחיצת ידים, במקום הכיור המקובל בבתי כנסת אחרים. מהפרוזדור יורדים שוב בשלוש מדרגות, אל אולם התפילה הראשי שאורכי 17.97 מטר ורוחבו 12.02 מטר, ובסך הכל שטח האולם 217 מ”ר. מעל לכניסה, על משקוף האבן העשוי כקשת, התנוססה כתובת “זה השער לה’ צדיקים יבואו בו”.

על סיבת ההעמקה של אולם התפילה ביחס לבית החיצון נחלקו הדעות. יש המניחים כי ההעמקה תוכננה על מנת להגיע לגובה מסויים בתוך בית הכנסת, בגלל החוק המגביל את הגובה מצידו החיצוני (אסור היה שבית הכנסת יהיה גבוה מהכנסיה). אחרים סבורים כי ההעמקה רומזת על האמור בפסוק “ממעמקים קראתיך ה'”.

שני עמודים תמירים, הנושאים את התיקרה, עומדים על בסיס משולש, וניצבים לאורך האולם בין הכניסה לארון הקודש. בגובהו של כל עמוד זר כפול, ממנו צומחות ועולות צלעות דקות, המתפשטות על פני התקרה המקומרת, מחלקות אותה לששה שדות נפרדים ויורדות ונשענות על גבי בליטות בקירות הבית. בכניסה, מצד שמאל, בשקע קיר, היתה קבועה קופת צדקה מחוטבת בסגנון הברוק, בצורת ארון אבן, וסגורה על ברזל ומנעול חיצוני. מלמעלה היו חרותות האותיות “ב’ ב’ י’ א'” שהן ראשי תיבות “מתן בסתר יכפה אף”, ולמטה בעיגול הסגלגל בלטו המילים “כי בצדק’ה י’כ’ו’ן כ’ס’א” המורה על שנת רס”ז (1407). קופסת הצדקה יועדה ל”מתן בסתר”, ונבנתה בצידו של הכותל, כדי שאפשר יהיה לשלשל לתוכה מטבעות גם מתוך בית הכנסת וגם מצד חלל הפתח. בפרוזדור משמאל תלויה היתה קופסת צדקה שניה ועליה כתובת “מתן בסתר יכפה אף” וסימן לשנת עשייתה “קול רינה וישועה”.

באמצע האולם, בין שני העמודים, התרוממה הבימה – מלאכת מחשבת של ברזל מחושל בזגנון הרנסנס, שהלכה וצרה כלפי מעלה, והסתיימה בקישוט כעין פרח. מסופר כי חרשי הברזל היהודיים בקרקוב, אשר יצרו את הרשת האומנותית הזאת במאה השש-עשרה, חשלו אותה ממאה וחמישים חלקים, כמספר פרקי התהילים ששרו בעת העבודה.

צמוד לכותל המזרחי היה ארון קודש נהדר, בסגנון הרנסנס המאוחר, ומעליו כרכוב אבן שבמרכזו בלט כתר מפוסל מעשה ידי אומן, ומתחתיו באותיות בולטות “בי מלכים ימלוכו”. ליד ארון הקודש היתה תיבת אבן ל”נר תמיד” כמנהג קרקוב לתת אותו במזרח. הקירות חלקים ללא קישוט וללא ציור. נותרו אמנם סימנים קלים של פטורי ציצים עתיקים, שרובם נעלמו בעת הדליקות והתיקונים המרובים.

  • בית הכנסת הישן
  • בית כנסת רמ"א
  • בית כנסת קופה
  • בית הכנסת הגבוה
  • בית הכנסת פופר
  • בית כנסת אייזיק
  • הטמפל
  • בתי תפילה נוספים
  • רבנים ותפילות

אחרים

חדר עברי ותחכמוני

הגימנסיה העברית

  • ההיסטוריה בקצרה
  • מוסדות וארגונים
  • ספורט ותנועות נוער
  • בתי עלמין
  • בתי ספר
  • בתי כנסת

הנצחה

שת”פ עם הארגון בניו יורק

קרן קרקוב באוניברסיטה העברית

ספרים ומחקרים

פעולות ומפגשים

בשנת 1983 נרשם הארגון כעמותה רשומה ברשם העמותות (ע”ר מס’ 580018679), ובאופן זה פועל הארגון עד היום. הזרוע המבצעת של הוא ועד העמותה. מספר החברים בוועד השתנה במהלך השנים; בשנות השמונים והתשעים עמד על כ-30 חברים והוועד הנוכחי מונה  5 חברים, כולל יו”ר וגזבר.

הארגון אינו מחזיק משרדים או מבנים, ואף לא החזיק בכאלה בעבר, ורוב הפעילויות המשותפות, מתבצעות בבית הספר המאמץ, תיכון עירוני ה’ בתל אביב, או בבתיהם של החברים. בעבר פעלו במסגרת הארגון גם שני סניפים, בחיפה ובירושלים, שריכזו את פעילויות התרבות והחברה בתחומם. אך עם התבגרותם של החברים והשתכללות אמצעי התקשורת פסקו הסניפים הללו מלפעול, וכיום פעילות הארגון היא ארצית.

קשר עם החברים

השנים החולפות מחייבות עדכון ושינוי בדרכי הקשר עם החברים וביניהם. עד סוף המאה הקודמת היה עיקר הקשר בין החברים באמצעות חליפת מכתבים, שיחות טלפון ומפגשים תקופתיים, הרי שמתחילת שנות האלפיים חל שינוי בצורת ותדירות התקשורת.

מרבית ניצולי השואה החברים בארגון, “הדור הראשון”, התבגרו, והתקשו להגיע למפגשים התקופתיים בין בשל המרחק או בשל מצבם הבריאותי. החל תהליך של “החלפת משמרות”, וצאצאיהם של החברים הותיקים החלו בהדרגה להצטרף לארגון. עם הצטרפותם של  “הצעירים”, שרובם המכריע עדיין פעיל תעסוקתית וטרוד בגידול המשפחה, חל שינוי באמצעי שמירת הקשר, הדיגיטליים לכיוון שימוש באמצעים דיגיטליים.

לא נדרש יותר לכתוב מכתבים כדי להעביר הודעות או מידע לחברים. רבים מבני “הדור השני” ואף אחדים מבני “הדור הראשון” משתמשים בדואר אלקטרוני, ובמאגר שלנו כמה מאות כתובות דואר אלקטרוני של חברים.

“נוביני קרקובסקיה” – עלון: בשנת 2003 התחלנו בהפצת עלון תקופתי לחברים. היום העלון הוא בן 8 עמודים רואה אור מדי חודש ומופץ באמצעות הדואר לכ-1,500 חברים ולעוד כ-500 נמענים בארץ ובעולם בדאר אלקטרוני. בעלון מספר מדורים / נושאים קבועים, למשל, חדשות מהנעשה בקשר ליהדות בקרקוב; זכרונות של בני “הדור הראשון”, מאמרים ממקורות היסטוריים על תחומי החיים של הקהילה היהודית ועל תקופת הכיבוש הגרמני.

כל הגליונות של העלון הועלו גם לבלוג ברשת, כשהם ממופתחים לפי מילות מפתח ותאריכים, ומאפשרים גישה נוחה למי שמחפש מידע על יהודי קרקוב.

דף פייסבוק: לפני שלוש שנים פתחנו דף פייסבוק, ובו כמה מאות חברים,  רובם צאצאיהם של יוצאי קרקוב. דף הפייסבוק משמש להחלפת מידע משפחתי וקהילתי, הודעות על אירועים, חיפוש מידע או קרובי משפחה ומקום נפלא להעלאת תמונות משפחתיות.

“אימוץ” הארגון על ידי תיכון עירוני ה’

הארגון מקיים אירועים קבועים ונהנה משיתוף פעולה עם בית הספר העירוני תיכון ה’ בתל אביב. מוסד רב מוניטין זה שבינו לבין ארגוננו קיימת ברית אימוץ הדדית שבמסגרתה בית הספר שם דגש מיוחד על נושא “קהילת קרקוב” ותולדותיה. ארגון יוצאי קרקוב משתף פעולה עם הנהלת בית הספר והתלמידים, משתפם באירועים היזומים על ידי הארגון וחבריו, ניצולי השואה, מעבירים הרצאות לתלמידים.

רעיון ה”אימוץ” ההדדי  הוא פרי רוחו ויוזמתו של של מי שהיה יו”ר יד-ושם והתובע במשפט אייכמן, גדעון האוזנר ז”ל. הרעיון יצא אל הפועל בעזרתם של מי שהיה מנהל בית הספר במשך שנים רבות, ד”ר משה לנדא וסגנו ד”ר עמנואל מלצר, שניהם בוגרי הגימנסיה העברית בקרקוב. הודות לשיתוף הפעולה שלהם, הוקדשה אחת הכיתות בבנין בית הספר לשמש כחדר מוזיאון של קרקוב היהודית. המוזיאון היה פעיל שנים רבות, ועם הקמת המבנה החדש של מוזיאון יד ושם נתרמו המוצגים ליד ושם.

אירועים ומפגשים שנתיים

מידי שנה מתקיים, ביום הזיכרון לשואה, טקס זיכרון לנרצחי הקהילה. הטקס מתקיים, בדרך כלל, באולם של בית הספר התיכון עירוני ה’, ומשתתפים בו יוצאי קרקוב ובני משפחותיהם, ותלמידי התיכון. בעצרת מדליקים 6 נרות זיכרון לזכר ששת המיליונים, נאמרת תפילת אל מלא רחמים וקדיש, שמותיהם של ניספים בני משפחתם של המשתתפים מוקרנים על גבי מסך גדול, והארוע מלווה בהקראת שירים ובדברים על הקהילה וניספיה.

באחד מימי חג החנוכה מתקיים מפגש חברים, שנועד לציין את פעולות המרי של הלוחמים היהודים בקרקוב, בליל ה-22 בדצמבר 1942, המכונות “ציגנריה” (על שם בית הקפה ברחוב שפיטלנה, שבו נהגו לשבת קצינים גרמנים, ואשר הותקף על ידי הלוחמים).

קריאת “מגילת אסתר” ב-7 השנים האחרונות אנו מקיימים מפגש שנתי בחג הפורים של קריאת מגילת אסתר בבית הכנסת של “יד ושם” בירושלים; באירוע מוצגת, ומסופר סיפורה, של “מגילת אסתר” שגילה כ-400 שנה, אשר ניצלה מהגטו בקרקוב, שחוסל במרץ 1943.

מפגשים נוספים: במהלך כל שנה נערכים מפגשים המוקדשים לנושאים שונים: החל מערבים ספרותיים לרגל הופעת ספרים חדשים, כולל ספרי זיכרונות, מפרי עטם של יוצרים יוצאי קרקוב, ערבים לרגל ביקורם של אורחים מפולין אשר חולקים עמנו את נושא מחקרם או עבודתם בתחום התרבותי, הספרותי או ההיסטורי, וכלה במפגשים עם יוצרים מתחומי תרבות ואמנות אחרים.

ספרים ופרסומים

במסגרת מחוייבות הארגון להנצחת תולדות יהודי קרקוב, השואה והגבורה, הארגון פעיל מאד ומסייע בהוצאה לאור של ספרים, מהם ספרי היסטוריה ואחרים ספרי שירה, הגות, וזכרונות (רשימת ספרים על קרקוב היהודית בעברית וספרים בתמיכת הארגון – במדור “ספרים”).

הארגון תומך ומחקר ופרסום תוצאותיו על יהדות קרקוב, שמתבצעים בעיקר על ידי חוקרים צעירים מהאוניברסיטה היגלונית בקרקוב (למשל, החיים הדתיים בקרקוב בעת הכיבוש הגרמני, בתי הילדים בקרקוב אחרי המלחמה, הספורט היהודי בקרקוב בין שתי מלחמות העולם, חייהם של יהודים קרקובאים בזהות שאולה ועוד ועוד).

הנצחה וקשר עם קרקוב

אחד הנושאים העיקריים לקשרים ולשיתוף הפעולה המתמשך הוא שימור אתרי המורשת והתרבות של הקהילה היהודית שהייתה בקרקוב.

מצעד זיכרון לציון חיסול גטו קרקוב: מדי שנה משתתפת קבוצה של חברי הארגון במצעד הזיכרון לחיסול הגטו היהודי המתקיים בקרקוב, ביום ראשון הקרוב ל-13 במרץ (יום חיסול הגטו). הקבוצה כוללת גם ניצולי שואה, ולעיתים כאלה שזו להם הפעם הראשונה שהם חוזרים לקרקוב, וצאצאים של יוצאי קרקוב. באותו סוף שבוע משתתפים חברי הקבוצה במפגשים עם סטודנטים מהאוניברסיטה היגלונית ועם תושבים אחרים של העיר ודנים בנושאים משותפים.

שלטי הנצחה: בשנת 2012, הציבה עירית קרקוב, על פי בקשתנו, 7 שלטים, בפולנית, עברית ואנגלית, באתרים מרכזיים שהיו בגטו.

בשנת 2015 הוצבו שלטים לזכר “חדר עברי”, “תחכמוני” ו-“קן השומר הדתי” על המבנים בהם פעלו מוסדות אלה ברחוב קופה ומיודבה; ובשנת 2016 הוצב שלט לזכר “החלוץ הלוחם” בכיכר גיבורי הגטו.

נטיעת עצים ביערות הקרן הקיימת: במרץ 2003, במלואת 60 שנה לחיסול הגטו בקרקוב ובמלואת 60 שנה לפעולות ההתנגדות והמרי של תנועות הנוער בקרקוב, נטעו עצים ביער הנשיא שביערות ירושלים.

תערוכות בישראל

בשנת 2006 נפתחה בירושלים, ביוזמתנו, התערוכה “העולם לפני האסון – יהודי קרקוב בשני העשורים שבין המלחמות”. התערוכה, הוכנה על ידי המרכז הבינלאומי לתרבות בקרקוב, כללה אוסף נדיר של תצלומים וסרטים המתארים את החיים היהודיים בקרקוב לפני מלחמת העולם השניה.

התערוכה “המכבים של הספורט – ספורט יהודי בקרקוב” הוצגה ב-2014 ו-2015, והתבססה על תערוכה שהוצגה בשנת 2012 במוזיאון היהודי שבבית הכנסת הישן בקרקוב. 33 פלקטים שהוכנו בקרקוב תורגמו על ידינו לעברית והוצגו לקהל במספר מקומות בארץ.

קשרים עם מוסדות בקרקוב

אנו מקיימים מערכת קשרים עניפה עם מרצים וסטודנטים של המכון למדעי יהדות באוניברסיטה היגלונית, קשרים המתבטאים בין היתר בפעילות קבועה עם סטודנטים מהאוניברסיטה היגלונית. ביוזמת הארגון ואוניברסיטת אריאל מגיעה לישראל, מידי שנה קבוצה סטודנטים מהחוג ללימודי יהדות באוניברסיטה היגלונית, לסיור לימודי בישראל. פרוייקט יוצא דופן זה מבטיח המשכיות יחסים ארוכת טווח בינינו לבין הסטודנטים, שהופכים עם שובם לפולין, לשגרירי רצון טוב של ישראל.

בשנים האחרונות נערכים כנסים רבים, הן ביוזמת המכון ללימודי יהדות באוניברסיטה היגלונית והמרכז להיסטוריה ותרבות של יהודי קרקוב והן ביוזמת מוסדות וארגונים אחרים בקרקוב, בנושאים הקשורים למורשת היהודית בעיר. בכנסים אלה משתתפים, לעתים קרובות, כאורחים וכמרצים, חברים מהארגון שלנו.

אנו מסייעים למספר רב של תערוכות צילומים וספרים, המתקיימים בקרקוב על ידי מוסדות שונים, באיסוף חומרים על מנת להעשיר את התערוכות המתקיימות בעיר.  תמונות, מסמכים ומידע הנמצא ברשות חברי הארגון עומדים גם לרשות הארגונים היהודים הפועלים בקרקוב כמו המוזיאון היהודי בבית הכנסת הישן, המוזיאון בבית המרקחת של תדאוש פנקביץ, הספריה של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה היגלונית, המוזיאון שנפתח בבית החרושת של שינדלר, מוזיאון גליציה ומרכז סטרדום לדיאלוג.

גנאולוגיה ושורשים

תעוד בתי העלמין היהודים בקרקוב: בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים תועדו, בעזרתם של תלמידי בתי ספר, כ-7,500 מצבות בבית הקברות במיודובה. התעוד, שכלל את שם משפחת הנפטר, שמו הפרטי, שמות הוריו, שם בן הזוג, תאריך לידה ותאריך פטירה, פורסם בספר וכן הועלה לאינטרנט.

אתר אינטרנט   http://www.shoreshim.org/ רוכזו למעלה מ-100,000 רשומות של יהודי קרקוב, וביניהם: רשומות של לידות, נישואין ופטירות, רשומות קבורה בבית הקברות במיודובה, שמות וכתובות של יהודי קרקוב שנרשמו במפקדי אוכלוסין החל משנת 1790 ועד 1929; רשימות של בעלי זכות הצבעה לעיריה, רשימות בעלי נכסים, בעלי עסקים ובעלי טלפונים, שמות תורמים לבתי כנסת, שמות תלמידים בבית הספר העברי ומוריהם, סטודנטים יהודים שלמדו באוניברסיטה היגלונית בין שתי מלחמות העולם, יהודי קרקוב ששרתו בצבא הפולני, מבקשי אישור הגירה מקרקוב לפני המלחמה, מבקשי תעודות זהות, מבקשי רשיונות מסחר בעיר, רשימות יהודים בגטו ומבקשי אשרת עבודה ומגורים בגטו, שמות ניספים כפי שדווח אחרי המלחמה, ניצולים ועוד ועוד שמות מרשימות שונות אחרות.

ההתארגנות לפעילות משותפת של יוצאי קרקוב בישראל החלה כבר לפני 90 שנה – בשנת 1925, לאחר הגעתם לארץ ישראל של למעלה מ-150,000 יהודים מפולין בגלי העליה ה”רביעית” וה-“החמישית”, עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

במהלך 90 שנות קיומו לבש “הארגון” צורות שונות, החל מהתאגדות לא פורמלית ועד לרישומו כעמותה רשומה בישראל, בשנת 1983. מעט מאד מידע נותר מהתקופה שקדמה לרישום הארגון כעמותה, ועל תחילת הפעילות אין מידע כלל.

מטרות העמותה, כפי שנוסחו בתקנונה הן: הנצחת זכרה של קרקוב היהודית, עברה המפואר, הטרגדיה שלה והשואה בזמן מלחמת העולם השנייה, ובנוסף לקיים פעילות חברתית ציבורית ועזרה הדדית לחברים. הארגון השכיל להתאים את פעילותו לצרכים המשתנים של חבריו, וכך הוא נותר ארגון פעיל ומשמעותי גם היום, כשמרבית ארגוני “הלנדסמאנשפט” האחרים חדלו מלהתקיים כלל או כל פעילותם היא אזכרה שנתית לנרצחי קהילתם.

לצורך הסקירה של פעילות הארגון, יש לחלק את חיי הארגון לחלק לארבע תקופות עיקריות:

התקופה הראשונה: מיום הקמת הארגון בשנת 1925 ועד ערב מלחמת העולם השנייה ב-1938 – “תקופת העליה הרביעית  והחמישית”. בתקופה זו עלו לארץ ישראל כ-100,000 עולים מפולין, וביניהם מקרקוב כמובן קרקובאים; רובם היו בעלי משפחה ממעמד ביניים, אם כי לא נפסק גם זרם העליה החלוצית.

אין לנו מידע על תחומי הפעילות של הארגון באותה תקופה, אך סביר להניח שהפעילות התרכזה בסיוע חברתי וכלכלי לחברים, במיוחד לאלה שהגיעו בגפם שנותרו ומשפחותיהם נותרו בקרקוב.

התקופה השניה: מפרוץ מלחמת העולם השנייה ועד לסיומה ב-1945; רק מעט חומר כתוב נמצא בזיכרונותיהם של חברי הארגון, וממנו עולה כי עיקר הפעילות התרכזה בהחלפת מידע בקשר לגורלם של קרובי המשפחה שנותרו בפולין ובקרקוב. באותה תקופה לא התקיימו, ככל הנראה, פעילויות חברתיות  ומפגשים.

התקופה השלישית: מסיום מלחמת העולם השנייה ועד לתחילת שנות התשעים של המאה העשרים;  תקופה זו, של  כ-45 שנים, מאופיינת, בין היתר, בארבעה גלי עליה של עולים מפולין לישראל ובהם הגיעו לישראל מפולין למעלה מרבע מיליון יהודים, מהם, על פי הערכה, כ-5,000 מהם היו יוצאי קרקוב שהצטרפו לחבריהם שכבר היו בארץ.

בתקופה זו בולטת בפעילות מאד אינטנסיבית של הארגון בתחומים החברתיים ובעזרה הדדית. רבים מהעולים נזקקו לעזרה במציאת עבודה, דיור וסיוע בקליטה חברתית. הארגון ראה באלה את תפקידו העיקרי והחברים עזרו וסייעו זה לזו בקליטה החברתית והכלכלית בישראל.

לרשות החברים הנזקקים הועמדו הלוואות ללא ריבית, ולעתים, ועל פי הצורך ניתן כסף כמענק ללא צורך בהחזר. הפעילות החברתית רוכזה בידי ועדת תרבות, ומונתה ועדה לביקור אצל חברים חולים. ועדת מילגות העניקה מילגות לבניהם של החברים לצורך סיוע בתשלומים עבור לימודים אקדמיים וועדת כספים עסקה בגיוס כספים ממקורות שונים כדי לתמוך בפעילויות הרבות והמגוונות של הארגון.

פעילויות מרכזית נוספת באותה תקופה הייתה בסיוע לחברים לממש את זכויותיהם כניצולי שואה. על פי החוקים בישראל, ניצולי שואה זכאים, בתנאים מסויימים, לתגמול חודשי בין מקרנות של ועידת התביעות, ובין ישירות ממשלת גרמניה, או באמצעות משרד האוצר הישראלי. בנוסף לתגמול חודשי זכאים הניצולים להטבות שונות ומגוונות בתחומי בריאות וכלכלה – הטבות שמשמעותן הכספית גדולה.

על מנת לסייע לחברים למצות את זכויותיהם אצל שלל הארגונים והמוסדות, הפעיל הארגון ועדה מיוחדת שדאגה להפיץ לחברים מידע רלוונטי על זכויותיהם וסייעה להם במילוי הטפסים הנדרשים או בהפנייה לגורם הרלוונטי לצורך מימוש זכויותיו. במשך השנים, רוב החברים הזכאים ממשו את זכויותיהם ולאחר שהעליה מפולין התמעטה כמעט לחלוטין תחום פעילות זה הצטמצם מאד. עם זאת יש לציין שחלים שינויים תכופים בזכאויותיהם של ניצולי שואה גם בימים אלה, וכתוצאה מכך מצטרפים ניצולים נוספים למעגל הזכאים להטבות.

פעילות חשובה ויוצאת דופן באותה תקופה הייתה סיוע באיסוף עדויות של ניצולי שואה עבור “יד ושם”. מיליוני “דפי עד” של קורבנות השואה נאספו ביד ושם, וביניהם כמובן גם עדויות של יוצאי קרקוב המנציחים את קרוביהם. בנוסף, בשנים הראשונות שלאחר המלחמה נאספו עדויות מילוליות, כ-700 במספר,  מיהודי קרקוב ואף אלה נשמרות ביד ושם.

התקופה הרביעית: ממחצית שנות התשעים ועד היום אין כמעט עולים נוספים מפולין ומקרקוב. אלה שהגיעו לישראל עד 1995 כבר בנו כאן בית, הקימו משפחות והיו שותפים בהקמתה וביסוסה של מדינת ישראל. כיום, רבים מהם כבר פרשו לגימלאות. ה”דור השני”, דהיינו ילדיהם שנולדו אחרי המלחמה, החלו לקחת חלק בפעילות בארגון.

הנצחה

המצבה אחת הפעולות החשובות ביותר של הנצחת השואה הייתה העלאה ארצה שלאפר קדושים מבתי הקברות בקרקוב והקמת מצבה בבית העלמין בקרית שאול. המצבה מיוחדת ומרשימה ביותר, וניצבת ליד שער הכניסה לבית הקברות. טקס חנוכת המצבה, בשנת 1977, היה מפגש רב משתתפים של יוצאי קרקוב שהגיעו מכל הארץ ואף מחו”ל.

“חדר קרקוב” בתיכון עירוני ה’ בתל אביב היה למוזיאון לקהילה שהיתה ואיננה עוד. עם פתיחת המוזיאון החדש של “יד ושם” הועברו כל המוצגים למוזיאון זה למשמורת לדורות בתנאים מיטביים.

קרן קרקוב באוניברסיטה העברית בירושלים

הקמתה של קרן קרקוב באוניברסיטה העברית בירושלים התאפשרה הודות לתרומתם הנדיבה שלשנים ד”ר יוסף האובנשטוק ואשר וינר, שנפטרו בשנת 1984. למענקים שנתרמו על ידי שני אלה נוספו במשך הזמן סכומים ניכרים מנדבנים אחרים. אנשי האוניברסיטה העברית יחד עם נציגי ארגון יוצאי קרקוב, מעבדים ומכינים במסגרת ועדת הקרן באופן תקופתי, תוכנית פרסומים הקשורים ביהדות קרקוב או בתולדות יהודי פולין.

קרן קרקוב סייעה והשתתפה במימון והוצאה לאור של ספרים לא מעטים, וביניהם “הקולנוע היהודי בפולין”, פרי עטו של נתן גרוס; “תולדות היהודים בקרקוב ובקז’ימיר” – יצירתו המונומנטלית של מאיר בלאבאן, 1100 עמודים בשני כרכים בתרגום לעברית; פנקס ועד ארבע ארצות – אוסף מסמכים בסיסיים לאוטונומיה של יהודי פולין במאות 18-16; “מיעוט יהודי לוחם 1928-1918” ספרו של ד”ר משה לנדא על מאבק היהודים נגד האנטישמיות בפולין; “אנו יהודי פולין” מאת יוליאן טובים, שראה אור בעיבוד ביבליופילי-מדעי של הפרופ’ חנא שמרוק.

כמו כן סייעה הקרן בתרגום וקיטלוג של כל יומני ד”ר איגנצי שוורצברט, שנכתבו בפולנית, אנגלית ועברית, ומחזיקים למעלה מאלף עמודים.

שיתוף פעולה עם הארגון בניו יורק

במשך שנים רבות, מאז הקמתו של New Cracow Friendship Society בניו יורק, מקיים הארגון בישראל קשרים הדוקים עם הארגון בניו-יורק. היעדים העיקריים של הארגון הניו יורקי זהים בעיקרם למטרות ארגוננו, אם כי דרכי הביצוע שונות. בעוד שאנחנו שמים דגש על הנצחת חיי הקהילה, השואה והגבורה, הארגון בארצות הברית מנהל פעילות ציבורית ציונית הכוללת תמיכה בארגונים בישראל.

במסגרת שיתוף הפעולה שהיה קיים בעבר בין שני הארגונים, יוצאי קרקוב החיים בארצות הברית נהגו להתארח אצל יוצאי קרקוב בישראל בעת ביקוריהם בארץ. שיתוף הפעולה וחילופי המידע בין שני הארגונים מצאו את ביטוים גם ב”ביולטין של הארגון בניו יורק” שבו היו מתפרסמים “מכתבים מישראל” מאת נתן גרוס, ובהם חדשות ודיווחים מפעילות הארגון בישראל.

קשרים עם הקהילה קרקוב

הקשרים עם קרקוב ועם הקהילה היהודית בעיר לא נפסקו מעולם. גם בתקופות שבהם לא היו קשרים רשמיים בין ישראל ופולין (ממלחמת ששת הימים ב-1967 ועד נפילת הגוש הקומוניסטי ב-1990), נמשכו היחסים הלא-פורמליים בין יהודי קרקוב לבין קהילת יוצאי קרקוב בישראל.

ב-1986 הוצב, ביוזמת חברי הארגון, לוח זכרון בעברית ובפולנית בבניין בית הספר העברי לשעבר, ברחוב בז’וזובה, ובו צויינו שמותיהם של שלוש המוסדות ששכנו בבניין זה: בית הספר העממי, התיכון ובית הספר למלאכה.

באותה תקופה הסתייענו בוועד להגנת אתרי התרבות היהודית בקרקוב, שהוקם על ידי ועד חובבי ההיסטוריה;  וכך, במאמץ משותף הוחלף, בספטמבר 1986, לוח הזיכרון שברחוב שפיטלנה לציון פעולות המרי של ארגון הלוחמים היהודים, בלוח מעודכן ומדוייק יותר.

חברי ארגון ביקרו בקרקוב הן כיחידים ובמשלחות לרגל אירועים הקשורים במורשת היהודית בעיר. במקביל ביקרו אורחים רבים מקרקוב בישראל, והתקבלו על ידי חברי הארגון, ביניהם מרצים מאוניברסיטאות בקרקוב ובפולין, נכבדי ופרנסי העיר ונכבדים וחברים של הקהילה היהודית.

תחרויות ותערוכות

בשנת 1982 הכריז הארגון על תחרות ספרותית ראשונה לזיכרונות מקרקוב. חתני הפרסים היו: הד”ר אלכסנדר ביברשטיין על עבודתו על השמדת גטו קרקוב וד”ר הנריק ריטרמן על ספר זיכרונותיו מקרקוב שלפני המלחמה. בראשית שנת 1984 אורגנה תחרות ספרותית נוספת בנושא קרקוב היהודית. לתחרות הוגשו למעלה מעשרים עבודות בעברית, פולנית ואנגלית, בקבוצות של זיכרונות ויומנים מתקופת השואה ולפניה – הפרס הוענק להלינה נלקן; ספרות יפה – בפרסים זכו מרים עקביא ונתן גרוס; מחקרים היסטוריים – הזוכים בפרס היו מאיר בוסאק וד”ר אריה באומינגר.

ביוזמת הארגון התקיימו בעבר מספר תחרויות בנושאי אמנות שונים. כך למשל הוכרז בשנת 1983 על שתי תחרויות שנושאן קרקוב היהודית: תחרות ספרותית ותחרות לאמנויות פלסטיות שיבולה הוצג בתערוכה “קרקוב – ציור ופיסול”.

בשנת 1993 יזם הארגון וביצע, תערוכה רטרוספקטיבית גדולה של הצייר הדגול אברהם נוימן, שנרצח בגטו קרקוב באקציה של יוני 1942. בתערוכה השתתף בנו של הצייר, אדם נוימן, ומספר ניכר של ציורים של האמן, מתקופות יצירה שונות, הוצגו לקהל הרחב.

ארגון יוצאי קרקוב בישראל ע"ר

עמותה רשומה מספר: 58001879

דואר אלקטרוני: cracowassociation@gmail.com

טלפון: 054-4436366

פקס: 09-9579540

כתובת דואר: הנוריות 31, הרצליה 4672630

חשבון בנק: בנק איגוד (13) סניף הסדנאות (079) חשבון 216789

 

טופס התקשרות