בשנות השמונים של המאה ה-19 הקימו אנשי קהילת יהודי פודגוז'ה בית עלמין לשימושם ברחוב ירוזולימסקה מספר 25 (Jerozolimska) . עד להקמת בית עלמין זה נקברו מתי הקהילה הצעירה, שקמה בשנות ה-60 של המאה ה-19, בבית העלמין מיודובה או בבית העלמין של קהילת וייליצ'קה.
שטח בית עלמין היה שני הקטר (20 דונם), והכניסה אליו הייתה מרח' ירוזלימסקה, ומכאן אף נגזר שמו – ירוזולימסקה.
בית העלמין נסגר בתחילת מלחמת העולם השנייה, כששליש ממנו לא היה מנוצל. על שטחו הקימו הגרמנים חלק ממחנה הריכוז פלשוב (Plaszow)ובחורף 1942/43 הקימו בשטחו בית מרחץ ומכון להדברת כינים. כבר בשלבי הבניה הראשונים של בית המרחץ, ובמהלך כל שלבי הרחבתו, נתקלו הבונים נתקלים בעצמות הקבורים. וכך, נחפר בסביבה בור ולתוכו הושלכו עצמות המתים.
עם חיסול גטו קרקוב במרץ 1943, והעברת שארית הפליטה למחנה העבודה פלשוב, בחר אמון גאת, המפקד הגרמני של המחנה,להשתמש באולם המפואר של בית הלוויות כאורווה. שולחן השיש היקר, אשר שימש לרחצת המתים, הוסר והרצפה נעקרה, כל הכלים והאביזרים המיועדים לטהרה נזרקו החוצה. חדרי הטהרה הפכו לדיר חזירים ולול לעופות ולאווזים.