בית הכנסת "טמפל" נבנה בשנים 1862-1860, כשקרקוב היתה חלק מהאינפריה האוסטרו-הונגרית, על מנת לשרת את "היהדות המתקדמת" של קז'ימייז', והוא נמצא ברחוב מיודובה 26. הבניין נבנה על פי תכנונו של איגנצי הרצוק ובנייתו נמשכה כ-17 שנים.

במהלך 30 השנה הבאות שונה עיצוב החזית ועיצוב הפנים, חלק מהמבואה נבנה מחדש, ושוב בשנת 1924 שוחזר הארון, נבנו מעברים, מרפסות ומדרגות.

את התפילות במקום הובילו מטיפים בעלי רקע אקדמי ובמקום הייתה גם מקהלה. פעם בשבוע היו דרשות בפולנית ובגרמנית. בבית הכנסת היתה מקהלה, ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם שרו גם נשים במקהלה.

בימי מלחמת העולם השניה נהרס בית הכנסת על ידי הגרמנים ושימש כמחסן ואורוות, וקירותיו סויידו. אחרי המלחמה שב המקום לשרת את הקהילה היהודית, הפרוגרסים והאורתודוקסים, שעבורם הוקצה חדר נפרד בבניין. בית הכנסת תפקד עד מותו של החזן האחרון בשנת 1895, ואז נסגר.

בתחילת שנות התשעים נכלל בית הכנסת ברשימת הבנינים לשימור של המורשת היהודית, וב-1994 החלו בשיפוץ חיצוני ופנימי של המבנה, כולל גידור. השיפוץ שבוצע בשלבים, הסתיים ביוני 2000. כיום בית הכנסת פתוח לתפילה.

הבניין המלבני בסגנון ניאו-מורי, ובחזית אלמנטים של ניאו-רנסנס. בחזית ובקירות הצדדיים חלונות ובהם 36 ויטראז'ים צבעונים ייחודים, מסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה עשרים.
הויטראז'ים ב"טמפל" הקרקובאי הם היחידים ששרדו מלפני המלחמה, והם דוגמה מעניינת של אמנות של בתי כנסת פרוגרסיבים. הם מדגימים לא רק את ההשפעות העיקריות על היהודי בקרקוב ההשכלה, אלא גם את השפעות האמנות הנוצרית, שבה חלונות ויטראז' היו פופולריים מאוד. הצורות הגיאומטריות שלהם מתמזגות היטב עם התפאורה של אולם התפילה המרכזי, והם גם עדות לתרומת הקהילה למקום, כפי שעולה מהכתובות שנשתמרו מעל הכניסה הראשית, תחת גמלון משולש, שלט עשוי שיש שחור ועליו עשרת הדיברות. פנים אולם התפילה המרכזי, התקרה והקירות, מעוטרים. באמצע האולם הראשי – הבימה, בחלקו המזרחי של בית הכנסת נמצא ארון הקודש, עשוי שיש קררה לבן כשהוא ניצב על פודיום ותקרתו מעוטרת בתמונת שמיים זרועי כוכבים.