בית המדרש של מרדכי טיגנר ברחוב גרודצקה

בית המדרש ובית התפילה שבצידו הוקמו ברחוב גרודצקה 30-28 על ידי מרדכי מרכוס טיגנר בשנת 1913. המקום,  שיכול להכיל כ-200 מתפללים, נועד לשרת בעיקר את היהודים שעסקיהם היו במרכז העיר. ב-1932 נחנך המקום מחדש, לאחר שיפוץ יסודי,  בסגנון מודרניסטי ,כמעט כל עבודות עץ החלון עם קטעים בצורת מגן דוד. באותו ארוע היה החזן ברוך פרבר עובר לפני התיבה והרב יוסף נחמיה קורניצר נשא דרשה במקום.

וכך כותב על בית הכנסת שמואל רוטברד, בספרו "פרשים ירוקים":

…"אווירת קודש אפפה את הנכנסים אל אולם התפילה. היא זרמה אליהם מפמוטי הנחושת המבהיקים וממנורות הבדולח. האורות הודלקו יום קודם לכן, ביום ששי, בטרם כניסת השבת, והאירו את אולם התפילה באור בהיר. צמוד לקיר המזרחי ניצב ארון הקודש, סגור בדלתות עץ מגולפות ומכוסה בפרוכת כחולה ואדומה הרקומה בסמלים מוכרים. היה שם זוג אריות רקומים זהב, הניצבים זקורים על רגליהם האחוריות זה כנגד זה, וכפותיהם הקדמיות נשענות על לוחות הברית, אף, הן רקומות זהב. מלועותיהם השתרבבו לשונות אדומות, ועיניהם העשויות אבני חן ברקו למרחקים. מעליהם התנוסס מגן דוד גדול ועליו רקום השם המפורש… לצד ארון הקודש ניצב ה"עמוד", לידו נהג להתפלל החזן שהנחה את התפילה בקול צלול ומסתלסל…

במרכז האולם הגדול ניצבה במה מוקפת מעקה עץ, אף הוא מגולף, עליה היו מניחים את גווילי התורה וקוראים את פרשת השבוע בניגון מתמשך ומסתלסל. מסביב לאולם, מוגבהת, הייתה עזרת נשים, גם היא מוגנת במעקה עשוי פיתוחי עץ. שלא כביום כיפור, שם תמיד היו מקומות פנויים, כי לא כל הנשים נהגו לבוא ולהתפלל בימי שבת, רק המקפידות באדיקותן.

בית כנסת זה, למרות עיצבו המפואר, לא היה דומה לבית התפילה העתיק על שם רמ"א שבקז'מייז, אף לא נחשב כמוהו בחשיבותו ובקדשתו. ההוא נבנה לפני מאות שנים, ושימש את אוכלוסיית החסידים הדתית-אורתודוקסית שהתגוררה סביבו בצפיפות ובעוני.

בבית הכנסת ברחוב גרודצקה התפללו סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים שהתגוררו ברבעים הפולניים של העיר. זאת גם הסיבה שרק בחגים ומועדים קדושים ביותר, כמו יום כיפור וראש השנה, הייתה עזרת הנשים מתמלאת בקהל המתפללות וילדיהן הקטנים, והאולם הגדול היה נדחס בקהל גברים צפוף וחגיגי, הניצב מתנדנד להתפלל תפילת מוסף. הילדים הגדולים יותר ניצבו ליד אבותיהם."

אחרי המלחמה היה המקום למחסן ואחר כך שימש כתיאטרון מוסיקלי, ומצבו הפיזי החל והתדרדר עד כי נעזב הבניין כולו. רק שני לוחות, אחד מהם הוא  לוח שיש שחור לזכרו של מרדכי מרכוס טיגנר  והשני, קטן יותר, הכולל רשימה של הנהלת בית הכנסת והבנאים שלה, שרדו והם מוצגים כעת בתערוכת קבע בבית הכנסת הישן בקז'ימייז'.

השארת תגובה