בית הכנסת רמ"א

בית כנסת רמאבית הכנסת רמ"א (בית הכנסת 'החדש')

בית הכנסת רמ"א עומד בקצה המזרחי של בית הקברות היהודי הישן שברחוב שרוקה, והוא הקטן מבין בתי הכנסת בקז'ימייז'. בית הכנסת נבנה שני, ועל כן נקרא 'החדש', כדי להבדילו מבית הכנסת 'הישן' שבקצהו הדרומי של אותו רחוב. בית הכנסת נוסד בשנת 1553 על ידי ר' ישראל בן יוסף, אביו של רבי משה איסרלס (רמ"א), ותאריך זה מופיע בכתובת היסוד הקבוע במרכז הקורה שבקיר הדרומי: "האיש ר' ישראל ב'ר / יוסף ז"ל עוז התאזר: / לכבוד הקב"ה ולזכר / אשתו מלכה בת ר' / אלעזר: תנצב"ה בנה / מנכסי עזבנה ב"ה / זה מקום בית אל / לפרט ולפרשת / שובה {= שי"ג 1553} ה' רבבות / אלפי ישראל".

צורת בית הכנסת מלבנית והוא בנוי לבנים המונחות על מסד אבנים גבוה, הוא מכוסה טיח וכתליו החיצוניים מחוזקים על ידי תוספת לבנים. בפינה הצפון-מזרחית ודרום-מזרחית הוא נתמך על ידי מסעדי אבנים. בית הכנסת מכוסה גג שיפועי ותחתיתו המשפועת בולטת מעבר לחזית הקירות החיצוניים. למבנה המקורי של בית הכנסת נוספו במאה ה-20 מבני לוואי בצמוד לקיר המערבי והצפוני.

אל בית הכנסת נכנסים דרך מסדרון שבקומת הקרקע של מבנה הלוואי הצפוני. אולם התפילה מקורה ומעוטר תבניות גאומטריות פשוטות. בקיר הצפוני שלושה כוכים מלבניים מוקפי קשתות, ושניים בקיר המזרחי, משני צדי ארון הקודש. בין הכוכים בקיר הצפוני ניצב זוג עמודים שרוחבם אינו שווה, ומול – בקיר הדרומי – זוג עמודים נוסף. בחלק התחתון של הקיר המערבי בנוי חיבור לעזרת הנשים הנוכחית. עזרת הנשים המקורית היתה ממוקמת על גבי האכסדרה של בית הכנסת – ה'פלוש', ממנה נותרו שני פתחים קטנים וצרים מעל לכניסה לאולם התפילה. הכניסה לעזרת הנשים – המקורית והנוכחית – היא ממבנה הלוואי הצפוני המקביל ל'פלוש'.

עבודת השיקום האחרונה של בית הכנסת בוצעה על ידי האדריכל הרמן גוטמן בשנת 1933. בית הכנסת על מבני הלוואי שלו הושאר במצבו המקורי, וסביב היסודות הותקן צינור אוורור להגנה מפני טחב, חזית בית הכנסת טויחה וחלק מהגג הוחלף וכוסה בפח.

בשנות מלחמת העולם השניה שימש בית הכנסת מחסן, ולאחר המלחמה הוסר הבית שהיה צמוד לחצר בית הכנסת מצפון וחצץ בינו לבין רחוב שרוקה. בשנות החמישים שוקם בית הכנסת על ידי הקהילה היהודית, והוא מהווה היום בית תפילה יחיד המשמש את יהודי קרקוב ותייריה.

שער הכניסה לחצר בית הכנסת עשוי אבן חול ומעוטר בקשת עליה חקוקה בעברית הכתובת "בית הכנסת חדש דרמ"א זצ"ל". במזוזת דלת הכניסה לאולם בנויה קופת צדקה בסגנון רנסנס מאוחר, ועליה ככתובת "זהב, כסף, נחשת". את מרכז האולם תופסת בימה מלבנית עם עמוד לקריאת התורה, בנויה משטח נמוך ומוקפת סבכת ברזל – שחזור הסבכה שנהרסה במלחמת העולם השניה. הדלת הדו-כנפית של הבימה היא מראשית המאה ה-18 והועברה לכאן מבית כנסת אחר שמחוץ לקרקוב. עליה מוטבעים קישוטים סימדריים, בצידה החיצוני כד מתוכו עולים ענפים בעלי עלים, פרחים ופירות, ובצדיה הפנימי – סלסלה עם פרחים ופירות, קנקנים אחדים הניצבים בקערות ומנורת שבעת קנים דולקת ובראשה כתר.

בקיר המזרחי נמצא ארון הקודש מתקופת הרנסנס המאוחר. דלתות ארון הקודש המקוריות נעשו בראשית המאה ה-17 על ידי אמנים יהודים מקומיים והן שמורות במוזיאון ישראל. במקומן הוצבו במחצית הראשונה של המאה ה-20 דלתות עץ מגולפות – גבעול ועליו עלים ובראשו פרח ושורש מפותר. גומחת הארון ממוסגרת בשער מאבן חול ומשני צדיו שני זוגות עמודים שכותרותיהם מעוטרות קישוטים חלזונים וצמחים. מעל לכרכוב תקרת הארון – לוחות ברית ועל העמוד הקיצוני מסמאל לארון הקודש – נר תמיד במסגרת ועליה הכתובת: "נר תמיד ע"נ רמ"א ז"ל".