רחוב אסתרי ושמואל יוסף עגנון
אומרים שרחוב אסתרי (Estery) בשכונת קז'ימייז' הגובל ב"כיכר החדשה" (Plac Nowy) (אשר בעבר נקראה "כיכר היהודים") קרוי על שמה של אסתר היפה, בת החייט, אהובתו של המלך קז'ימייז' הגדול. וכך כותב שמואל יוסף עגנון על "הלב והעיניים" בקובץ הסיפורים"אלו ואלו" על אגדת אסתר:
"הלוא ידעתם הלוא שמעתם את שמע אסתר, מלכת קזימיר מלך פולין. צחו פניה פניה כשלג, כשלג שיורד על בית הכנסת בשבת שירה, ועיניה כשמש בירח זיו ומתק קולה כרננת כוכבי בוקר וכל הליכותיה כתענוגות בני אדם. לא נמצאה נערה יפה כאסתר בכל גבול פולין. וירא אותה קזימיר מלך פולין, ותדבק נפשו באסתר, ויביאנה במרכבת הזהב אשר לו אל עיר מלכותו. ועל דרכיה פיזר זהב וצוקר. ויבוא המלך עם אסתר אל היכל תפארתו.
וישב המלך עם אסתר ימים רבים, לא נתן שינה לעיניו, לעפעפיו תנומה, למען יראה את אסתר לילה כיום, כי מתוק היופי לעינים, ולא תעצור עין גבר לראות חין אסתר בפעם אחת.
מאהבה שאהב המלך את אסתר תחרדנה צרותיה, שלש נשי קזימיר, אננה מליטא, איידלהייט מארץ הסן והדוויג מזאגן, ובחמת קנאתן חרתו בצפרניהן חקקי און על חומות בית אסתר, על אודות האשה היהודיה אשר לקח המלך. כי אשה יהודיה אסתר, בת חייט יהודי. ואסתר לא פחדה ולא שתה לבה, כי מזוזה כשרה שמרה את פתחיה, אשר יבוא בהם המלך אל אסתר. ותרא אסתר חיים עם אישה המלך עד אשר מתה. באהבתה את אישה המלך ותמת.
ועתה אודיעה נא אתכם את אשר עשה המלך לאשתו לאסתר, במות אסתר אשתו. כמות אסתר על המלך הוציא המלך את לבה ואת עיניה וישם אותם בקיר ביתו בהיכל תפארתו אצל מיטתו במשבצת זהב ואבני חן. כי פסל ותמונה אין מאסתר. כי בעשות אסתר את ימיה עם אישה המלך לא מצאה מועד לשבת עם ציירים עושי תמונות, כי עשתה אסתר את ימיה לאדוני לאישה המלך, ואיזה המלך הן ידע את אסתר. ויכרה המלך קבר לאשתו לאסתר בגיא הפרחים מול ביתו. ויקבור אותה בגיא הפרחים אשר למלך.
ותשכב אסתר בגיא הפרחים, בקבר אשר כרה לה המלך. וניבט המלך מחלון ביתו לקבר אשר כרה לאסתר ואל קיר היכלו יביט אל עיניה ואל לבה אשר קבע במשבצות זהב ואבני חפץ בקיר ביתו בחדר משכבו. ולא סרו עיניו מעיניה ולבו לא מש מליבה.
ואסתר שכבה בקברה, כאשר ישכבו המתים בקברותיהם, ולא מצאה מנוחה עם המתים. כי כל איש ואשה אשר עיניו ולבו אין עמו לא ימצא מרגוע בקבר. וקמה אסתר מקברה בלילה ובקשה את לבה ואת עיניה, אשר נתנה לאישה למלך ואשר לקחם לו המלך.
ותעתה אסתר מבור קברה אל בית תענוגיה לבקש את ליבה ואת עיניה, ונלאתה למצוא הפתח. כי עינים אין לאסתר, ולא תראה, כי לקחן לו המלך עם לבה. ככה תעשה אסתר כל הלילות, עד אשר יקומו אחיה בני עמה וקראו קריאת שמע. ובקראם את דברי התורה הזאת ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ושבה אסתר אל בור קברה, לשוב בלילה ולבקש את לבה ואת עיניה אשר תרה אחריהם."