בשנת 1983 נרשם הארגון כעמותה רשומה ברשם העמותות (ע"ר מס' 580018679), ובאופן זה פועל הארגון עד היום. הזרוע המבצעת של הוא ועד העמותה. מספר החברים בוועד השתנה במהלך השנים; בשנות השמונים והתשעים עמד על כ-30 חברים והוועד הנוכחי מונה 5 חברים, כולל יו"ר וגזבר.
הארגון אינו מחזיק משרדים או מבנים, ואף לא החזיק בכאלה בעבר, ורוב הפעילויות המשותפות, מתבצעות בבית הספר המאמץ, תיכון עירוני ה' בתל אביב, או בבתיהם של החברים. בעבר פעלו במסגרת הארגון גם שני סניפים, בחיפה ובירושלים, שריכזו את פעילויות התרבות והחברה בתחומם. אך עם התבגרותם של החברים והשתכללות אמצעי התקשורת פסקו הסניפים הללו מלפעול, וכיום פעילות הארגון היא ארצית.
קשר עם החברים
השנים החולפות מחייבות עדכון ושינוי בדרכי הקשר עם החברים וביניהם. עד סוף המאה הקודמת היה עיקר הקשר בין החברים באמצעות חליפת מכתבים, שיחות טלפון ומפגשים תקופתיים, הרי שמתחילת שנות האלפיים חל שינוי בצורת ותדירות התקשורת.
מרבית ניצולי השואה החברים בארגון, "הדור הראשון", התבגרו, והתקשו להגיע למפגשים התקופתיים בין בשל המרחק או בשל מצבם הבריאותי. החל תהליך של "החלפת משמרות", וצאצאיהם של החברים הותיקים החלו בהדרגה להצטרף לארגון. עם הצטרפותם של "הצעירים", שרובם המכריע עדיין פעיל תעסוקתית וטרוד בגידול המשפחה, חל שינוי באמצעי שמירת הקשר, הדיגיטליים לכיוון שימוש באמצעים דיגיטליים.
לא נדרש יותר לכתוב מכתבים כדי להעביר הודעות או מידע לחברים. רבים מבני "הדור השני" ואף אחדים מבני "הדור הראשון" משתמשים בדואר אלקטרוני, ובמאגר שלנו כמה מאות כתובות דואר אלקטרוני של חברים.
"נוביני קרקובסקיה" – עלון: בשנת 2003 התחלנו בהפצת עלון תקופתי לחברים. היום העלון הוא בן 8 עמודים רואה אור מדי חודש ומופץ באמצעות הדואר לכ-1,500 חברים ולעוד כ-500 נמענים בארץ ובעולם בדאר אלקטרוני. בעלון מספר מדורים / נושאים קבועים, למשל, חדשות מהנעשה בקשר ליהדות בקרקוב; זכרונות של בני "הדור הראשון", מאמרים ממקורות היסטוריים על תחומי החיים של הקהילה היהודית ועל תקופת הכיבוש הגרמני.
כל הגליונות של העלון הועלו גם לבלוג ברשת, כשהם ממופתחים לפי מילות מפתח ותאריכים, ומאפשרים גישה נוחה למי שמחפש מידע על יהודי קרקוב.
דף פייסבוק: לפני שלוש שנים פתחנו דף פייסבוק, ובו כמה מאות חברים, רובם צאצאיהם של יוצאי קרקוב. דף הפייסבוק משמש להחלפת מידע משפחתי וקהילתי, הודעות על אירועים, חיפוש מידע או קרובי משפחה ומקום נפלא להעלאת תמונות משפחתיות.
"אימוץ" הארגון על ידי תיכון עירוני ה'
הארגון מקיים אירועים קבועים ונהנה משיתוף פעולה עם בית הספר העירוני תיכון ה' בתל אביב. מוסד רב מוניטין זה שבינו לבין ארגוננו קיימת ברית אימוץ הדדית שבמסגרתה בית הספר שם דגש מיוחד על נושא "קהילת קרקוב" ותולדותיה. ארגון יוצאי קרקוב משתף פעולה עם הנהלת בית הספר והתלמידים, משתפם באירועים היזומים על ידי הארגון וחבריו, ניצולי השואה, מעבירים הרצאות לתלמידים.
רעיון ה"אימוץ" ההדדי הוא פרי רוחו ויוזמתו של של מי שהיה יו"ר יד-ושם והתובע במשפט אייכמן, גדעון האוזנר ז"ל. הרעיון יצא אל הפועל בעזרתם של מי שהיה מנהל בית הספר במשך שנים רבות, ד"ר משה לנדא וסגנו ד"ר עמנואל מלצר, שניהם בוגרי הגימנסיה העברית בקרקוב. הודות לשיתוף הפעולה שלהם, הוקדשה אחת הכיתות בבנין בית הספר לשמש כחדר מוזיאון של קרקוב היהודית. המוזיאון היה פעיל שנים רבות, ועם הקמת המבנה החדש של מוזיאון יד ושם נתרמו המוצגים ליד ושם.
אירועים ומפגשים שנתיים
מידי שנה מתקיים, ביום הזיכרון לשואה, טקס זיכרון לנרצחי הקהילה. הטקס מתקיים, בדרך כלל, באולם של בית הספר התיכון עירוני ה', ומשתתפים בו יוצאי קרקוב ובני משפחותיהם, ותלמידי התיכון. בעצרת מדליקים 6 נרות זיכרון לזכר ששת המיליונים, נאמרת תפילת אל מלא רחמים וקדיש, שמותיהם של ניספים בני משפחתם של המשתתפים מוקרנים על גבי מסך גדול, והארוע מלווה בהקראת שירים ובדברים על הקהילה וניספיה.
באחד מימי חג החנוכה מתקיים מפגש חברים, שנועד לציין את פעולות המרי של הלוחמים היהודים בקרקוב, בליל ה-22 בדצמבר 1942, המכונות "ציגנריה" (על שם בית הקפה ברחוב שפיטלנה, שבו נהגו לשבת קצינים גרמנים, ואשר הותקף על ידי הלוחמים).
קריאת "מגילת אסתר" ב-7 השנים האחרונות אנו מקיימים מפגש שנתי בחג הפורים של קריאת מגילת אסתר בבית הכנסת של "יד ושם" בירושלים; באירוע מוצגת, ומסופר סיפורה, של "מגילת אסתר" שגילה כ-400 שנה, אשר ניצלה מהגטו בקרקוב, שחוסל במרץ 1943.
מפגשים נוספים: במהלך כל שנה נערכים מפגשים המוקדשים לנושאים שונים: החל מערבים ספרותיים לרגל הופעת ספרים חדשים, כולל ספרי זיכרונות, מפרי עטם של יוצרים יוצאי קרקוב, ערבים לרגל ביקורם של אורחים מפולין אשר חולקים עמנו את נושא מחקרם או עבודתם בתחום התרבותי, הספרותי או ההיסטורי, וכלה במפגשים עם יוצרים מתחומי תרבות ואמנות אחרים.
ספרים ופרסומים
במסגרת מחוייבות הארגון להנצחת תולדות יהודי קרקוב, השואה והגבורה, הארגון פעיל מאד ומסייע בהוצאה לאור של ספרים, מהם ספרי היסטוריה ואחרים ספרי שירה, הגות, וזכרונות (רשימת ספרים על קרקוב היהודית בעברית וספרים בתמיכת הארגון – במדור "ספרים").
הארגון תומך ומחקר ופרסום תוצאותיו על יהדות קרקוב, שמתבצעים בעיקר על ידי חוקרים צעירים מהאוניברסיטה היגלונית בקרקוב (למשל, החיים הדתיים בקרקוב בעת הכיבוש הגרמני, בתי הילדים בקרקוב אחרי המלחמה, הספורט היהודי בקרקוב בין שתי מלחמות העולם, חייהם של יהודים קרקובאים בזהות שאולה ועוד ועוד).
הנצחה וקשר עם קרקוב
אחד הנושאים העיקריים לקשרים ולשיתוף הפעולה המתמשך הוא שימור אתרי המורשת והתרבות של הקהילה היהודית שהייתה בקרקוב.
מצעד זיכרון לציון חיסול גטו קרקוב: מדי שנה משתתפת קבוצה של חברי הארגון במצעד הזיכרון לחיסול הגטו היהודי המתקיים בקרקוב, ביום ראשון הקרוב ל-13 במרץ (יום חיסול הגטו). הקבוצה כוללת גם ניצולי שואה, ולעיתים כאלה שזו להם הפעם הראשונה שהם חוזרים לקרקוב, וצאצאים של יוצאי קרקוב. באותו סוף שבוע משתתפים חברי הקבוצה במפגשים עם סטודנטים מהאוניברסיטה היגלונית ועם תושבים אחרים של העיר ודנים בנושאים משותפים.
שלטי הנצחה: בשנת 2012, הציבה עירית קרקוב, על פי בקשתנו, 7 שלטים, בפולנית, עברית ואנגלית, באתרים מרכזיים שהיו בגטו.
בשנת 2015 הוצבו שלטים לזכר "חדר עברי", "תחכמוני" ו-"קן השומר הדתי" על המבנים בהם פעלו מוסדות אלה ברחוב קופה ומיודבה; ובשנת 2016 הוצב שלט לזכר "החלוץ הלוחם" בכיכר גיבורי הגטו.
נטיעת עצים ביערות הקרן הקיימת: במרץ 2003, במלואת 60 שנה לחיסול הגטו בקרקוב ובמלואת 60 שנה לפעולות ההתנגדות והמרי של תנועות הנוער בקרקוב, נטעו עצים ביער הנשיא שביערות ירושלים.
תערוכות בישראל
בשנת 2006 נפתחה בירושלים, ביוזמתנו, התערוכה "העולם לפני האסון – יהודי קרקוב בשני העשורים שבין המלחמות". התערוכה, הוכנה על ידי המרכז הבינלאומי לתרבות בקרקוב, כללה אוסף נדיר של תצלומים וסרטים המתארים את החיים היהודיים בקרקוב לפני מלחמת העולם השניה.
התערוכה "המכבים של הספורט – ספורט יהודי בקרקוב" הוצגה ב-2014 ו-2015, והתבססה על תערוכה שהוצגה בשנת 2012 במוזיאון היהודי שבבית הכנסת הישן בקרקוב. 33 פלקטים שהוכנו בקרקוב תורגמו על ידינו לעברית והוצגו לקהל במספר מקומות בארץ.
קשרים עם מוסדות בקרקוב
אנו מקיימים מערכת קשרים עניפה עם מרצים וסטודנטים של המכון למדעי יהדות באוניברסיטה היגלונית, קשרים המתבטאים בין היתר בפעילות קבועה עם סטודנטים מהאוניברסיטה היגלונית. ביוזמת הארגון ואוניברסיטת אריאל מגיעה לישראל, מידי שנה קבוצה סטודנטים מהחוג ללימודי יהדות באוניברסיטה היגלונית, לסיור לימודי בישראל. פרוייקט יוצא דופן זה מבטיח המשכיות יחסים ארוכת טווח בינינו לבין הסטודנטים, שהופכים עם שובם לפולין, לשגרירי רצון טוב של ישראל.
בשנים האחרונות נערכים כנסים רבים, הן ביוזמת המכון ללימודי יהדות באוניברסיטה היגלונית והמרכז להיסטוריה ותרבות של יהודי קרקוב והן ביוזמת מוסדות וארגונים אחרים בקרקוב, בנושאים הקשורים למורשת היהודית בעיר. בכנסים אלה משתתפים, לעתים קרובות, כאורחים וכמרצים, חברים מהארגון שלנו.
אנו מסייעים למספר רב של תערוכות צילומים וספרים, המתקיימים בקרקוב על ידי מוסדות שונים, באיסוף חומרים על מנת להעשיר את התערוכות המתקיימות בעיר. תמונות, מסמכים ומידע הנמצא ברשות חברי הארגון עומדים גם לרשות הארגונים היהודים הפועלים בקרקוב כמו המוזיאון היהודי בבית הכנסת הישן, המוזיאון בבית המרקחת של תדאוש פנקביץ, הספריה של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה היגלונית, המוזיאון שנפתח בבית החרושת של שינדלר, מוזיאון גליציה ומרכז סטרדום לדיאלוג.
גנאולוגיה ושורשים
תעוד בתי העלמין היהודים בקרקוב: בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים תועדו, בעזרתם של תלמידי בתי ספר, כ-7,500 מצבות בבית הקברות במיודובה. התעוד, שכלל את שם משפחת הנפטר, שמו הפרטי, שמות הוריו, שם בן הזוג, תאריך לידה ותאריך פטירה, פורסם בספר וכן הועלה לאינטרנט.
אתר אינטרנט http://www.shoreshim.org/ רוכזו למעלה מ-100,000 רשומות של יהודי קרקוב, וביניהם: רשומות של לידות, נישואין ופטירות, רשומות קבורה בבית הקברות במיודובה, שמות וכתובות של יהודי קרקוב שנרשמו במפקדי אוכלוסין החל משנת 1790 ועד 1929; רשימות של בעלי זכות הצבעה לעיריה, רשימות בעלי נכסים, בעלי עסקים ובעלי טלפונים, שמות תורמים לבתי כנסת, שמות תלמידים בבית הספר העברי ומוריהם, סטודנטים יהודים שלמדו באוניברסיטה היגלונית בין שתי מלחמות העולם, יהודי קרקוב ששרתו בצבא הפולני, מבקשי אישור הגירה מקרקוב לפני המלחמה, מבקשי תעודות זהות, מבקשי רשיונות מסחר בעיר, רשימות יהודים בגטו ומבקשי אשרת עבודה ומגורים בגטו, שמות ניספים כפי שדווח אחרי המלחמה, ניצולים ועוד ועוד שמות מרשימות שונות אחרות.