הרב דב בער מייזלס (1870-1798) היה רבה הראשי של קרקוב בשנים 1856-1832, בתקופת השליטה האוסטרו-הונגרית בגליציה.
הרב מייזלס נולד בביאלה פולדסקי, שם כיהן אביו כרב, ולאחר נישואיו לבתו של שמה בורנשטיין עקר לקרקוב והיה לבנקאי ורב. הוא תמך בעצמאות פולין ותרם נשק למורדים במרד נובמבר 1846. בשנת 1845 שבה ביטל במחאה תוכניות עירוניות לבניית בניין שבעקבתיו ייהרס בית העלמין העתיק בקרקוב. מייזלס לקח חלק בולט בחיים האזרחיים ונבחר כסנטור בגליציה ובשנת 1848, עם אירועי "אביב העמים" נבחר כציר בפרלמנט האוסטרי.
ב-1856 עזב את קרקוב והיה לרב של וורשה, שהייתה אז תחת שלטון האימפריה הרוסית. במהלך המהומות שקדמו למרד ינואר 1861 פעל מייזלס בקרב התושבים בוורשה, יהודים ולא יהודים, לקחת חלק בפעולות לעצמאות הפולנית, ואף תרם נשק למורדים. אחרי המרד הוא נעצר על ידי השלטון הרוסי וגורש מן העיר, אך שב אליה ב-1862 ונשאר בה עד יום מותו ב-1870. הרב היה למדן גדול וכתב את 'חידושי המהרד"ם', שהם פירוש ל'ספר המצוות' של הרמב"ם.
בנ,ו ישראל מייזלס, היה הדיין של קרקוב והרב של שדליץ משנת 1858 עד 1867. הוא נפטר בקרקוב ב-17 בנובמבר 1875, כשהיה בן 58. בנו השני של דוב בער, שלמה מייזלס, עבר לווינה.
פרנסי העיר קרקוב החליטו להסב את שמו של רחוב קופיצקה שבקז'ימייז לרחוב מייזלס.