מוסיקאים יהודים רבים פעלו בפולין בשנים שבין שתי מלחמות העולם, ויששכר פאטר מונה אותם בספרו "
מוסיקאים יהודים רבים פעלו בפולין בשנים שבין שתי מלחמות העולם, ויששכר פאטר מונה אותם בספרו "מוסיקה יהודית בפולין בין שתי מלחמות עולם", הוצאת הקיבוץ המאוחד 1992, ובספרו ביידיש: "יידישע מוזיק אין פוילן צווישן ביידע וועלט מלחמות" – יששכר פאטער. הוצאת "וועלט-פעדעראציע פון פולישע יידן" תל אביב 1970.
גברת חוה ק. מרחובות ליקטה עבורנו את אותם אלה שפעלו בקרקוב.
אפטה הנריק, ד"ר (1942-1888) – כנר, נגן מוסיקה קאמרית, ועסקן בשדה המוסיקה, נולד ולמד בקרקוב. היה עורך מבוקש. ניגן בתזמורת הקאמרית ולעתים קרובות הופיע גם כסולן. היה בין מייסדי "האגודה למוסיקה יהודית" . בזמן המלחמה ברח ללבוב וניספה ב 1942.
ארנולד-הרשטיין רוז'ה, ד"ר (1982-1896) פסנתרנית, פדגוגית, מנהלת בית ספר למוסיקה. נולדה בז'שוב ולמדה בקרקוב. סיימה לימודי פילוסופיה והשלימה את השכלתה המוסיקלית בווינה. לאחר שובה לפולין הייתה מורה בבית ספר תיכון באוסטרוביץ ואחרי כן עברה לקרקוב, שם ייסדה בית ספר תיכון יהודי למוסיקה. בית הספר היה מאורגן היטב, היו כיתות לפסנתר, לכינור, לזימרה, לימודים תיאורטיים וריתמיקה. בבית ספר זה לימדו כוחות הוראה וחינוך מעולים.
ד"ר ארנולד הרשטיין היתה פסנתרנית מוכשרת, והיא ניהלה את בית הספר עד פרוץ מלחמת העולם השניה. בשנת 1939 הצליחה לברוח ללבוב ושם עבדה כמורה לפסנתר.
את ימי הכיבוש הנאצי האיום עברה כפולניה עם תעודות אריות, ואחרי נדודים רבים הגיעה סוף-סוף לארץ. כאן ייסדה בית ספר למוסיקה ע"ש יואל אנגל ורכשה לה שם כמורה ומנהלת בית הספר.
ביליג אדולף, ד"ר (1900- ) כנר סולן ותיאורטיקן. חי בקרקוב והיה מנהלו של המכון למוסיקה שהוא הקים. בצד הניהול עסק גם בהוראה. ניספה במלחמת העולם השניה.
גוטליב ז'דיסלאב – כנר, נגן קלרנית וסקסופון. יליד קרקוב. למד מוסיקה ובו זמנית למד באוניברסיטה היאגלונית. התחיל לנגן כחובב, ואחרי כן היה לנגן סקסופון מקצועי. הלהקה בה היה חבר נקראה "שאל" ונחשבה לאחת הטובות ביותר בפולין.
דרובנר מייצ'יסלאב – (1986-1912) פדגוג ותיאורטיקן במוסיקה. חי ולמד בקרקוב, שם סיים את חוק לימודיו במוסיקה בקונסרבטוריון הממלכתי בקרקוב בחוג לקומפוזיציה. אחרי המלחמה גר בלודז' והשתייך לצמרת המחנכים בשדה המוסיקה.
הבר ליאופולד – פסנתרן, מארגן תזמורת ג'אז. חי בקרקוב ולמד בה באוניברסיטה היאגילונית. בעיסוקו המוסיקאלי ארגן תזמורות שונות. תזמורת הסטודנטים שלו היתה במרוצת הזמן לתזמורת "שאל" אשר היתה מהתזמורות הטובות בעיר. האבר היה פסנתרן התזמורת.
הופמן יאן יעקב – (1995-1906) פסנתרן ופדגוג. בנו של המוזיקאי יהודה-יוליוש. נולד ולמד בקרקוב. בשנת 1928 הוסמך כבוגר הקונסרבטוריון הממלכתי בקרקוב. מצטיין בנגינת יצירות שופן, ופעמים אחדות זכה בפרסים. השתייך לחוג הפרופסורים בצמרת מחלקת הנגינה בפסנתר בקונסרבטוריון הממלכתי.
הופמן יהודה-יוליוש – (1941-1878) מוסיקאי, מנצח ומלווה. נולד באודסה וגר בקרקוב. הדריך תזמורות שהופיעו במועדוני לילה ובתיאטרונים, והיה ידידו האינטימי של מרדכי גבירטיג, עיצב את שיריו ורשם להם תווים. ויחד אתו היה פעיל בקבוצת הסוציאליסטים "ברידערלעכקייט" (אחווה) בקרקוב. בנותיו, יוליה והנקה, הצילו את המורשת המוסיקאלית של מרדכי גבירטיג ומסרוה לרשות הוועדה ההיסטורית בקרקוב. בשנת 1941 גורש לאושוויץ ושם נרצח. שלושת ילדיו יוליה, הנקה ויאן ניצלו וחיו בקרקוב.
הופמן מייצ'סליב מיייטיק – פסנתרן, מלווה. בנו של יהודה-יוליוש ואחיו הצעיר של יאן. נולד ולמד בקרקוב. היה תלמידו של אחיו יאן. ניגן עם תזמורות שונות כפסנתרן. היה מלווה מוכשר וליווה זמרים-סולנים. עם פרוץ המלחמה ברח ללבוב, ושם נרצח בידי הנאצים.
ויינגרטן יעקב – מוסיקאי, קומפוזיטור. חי בגטו קרקוב וכתב מוסיקה לטקסטים ביידיש. שיריו הופצו בין היהודים ונתחבבו עליהם. הוא ניספה במייחוב.
וייסמן-הובלר נטליה – פסנטרנית, סולנית, פדגוגית. נולדה ולמדה מוסיקה בקרקוב והמשיכה בלימודיה בברלין. לאחר שובה לקרקוב היתה מורה לפסנתר בבית הספר למוסיקה ליד "האגודה היהודית לטיפוח המוסיקה". גורשה לאושוויץ וניצלה. גרה בלונדון, ועבדה שם ברשות השידור.
וייסמן יעקב (קובה) – (1918-) פסנתרן ומלווה. נולד בקרקוב. למד פסנתר בקונסרבטוריון אצל פרופסור יאן הופמן, וסיים לפני פרוץ המלחמה.
, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1992, ובספרו ביידיש: "יידישע מוזיק אין פוילן צווישן ביידע וועלט מלחמות" – יששכר פאטער. הוצאת "וועלט-פעדעראציע פון פולישע יידן" תל אביב 1970.
גברת חוה ק. מרחובות ליקטה עבורנו את אותם אלה שפעלו בקרקוב.
אפטה הנריק, ד"ר (1942-1888) – כנר, נגן מוסיקה קאמרית, ועסקן בשדה המוסיקה, נולד ולמד בקרקוב. היה עורך מבוקש. ניגן בתזמורת הקאמרית ולעתים קרובות הופיע גם כסולן. היה בין מייסדי "האגודה למוסיקה יהודית" . בזמן המלחמה ברח ללבוב וניספה ב 1942.
ארנולד-הרשטיין רוז'ה, ד"ר (1982-1896) פסנתרנית, פדגוגית, מנהלת בית ספר למוסיקה. נולדה בז'שוב ולמדה בקרקוב, שם ייסדה בית ספר תיכון יהודי למוסיקה. בית הספר היה מאורגן היטב, היו כיתות לפסנתר, לכינור, לזימרה, לימודים תיאורטיים וריתמיקה. בבית ספר זה לימדו כוחות הוראה וחינוך מעולים. הייתה פסנתרנית מוכשרת, והיא ניהלה את בית הספר עד פרוץ מלחמת העולם השניה. בשנת 1939 הצליחה לברוח ללבוב ושם עבדה כמורה לפסנתר. את ימי הכיבוש הנאצי האיום עברה כפולניה עם תעודות אריות, ואחרי נדודים רבים הגיעה סוף-סוף לארץ. כאן ייסדה בית ספר למוסיקה ע"ש יואל אנגל ורכשה לה שם כמורה ומנהלת בית הספר.
ביליג אדולף, ד"ר (1900- ) כנר סולן ותיאורטיקן. חי בקרקוב והיה מנהלו של המכון למוסיקה שהוא הקים. בצד הניהול עסק גם בהוראה. ניספה במלחמת העולם השניה.
גוטליב ז'דיסלאב – כנר, נגן קלרנית וסקסופון. יליד קרקוב. למד מוסיקה ובו זמנית למד באוניברסיטה היאגלונית. התחיל לנגן כחובב, ואחרי כן היה לנגן סקסופון מקצועי. הלהקה בה היה חבר נקראה "שאל" ונחשבה לאחת הטובות ביותר בפולין.
דרובנר מייצ'יסלאב – (1986-1912) פדגוג ותיאורטיקן במוסיקה. חי ולמד בקרקוב, שם סיים את חוק לימודיו במוסיקה בקונסרבטוריון הממלכתי בקרקוב בחוג לקומפוזיציה. אחרי המלחמה גר בלודז' והשתייך לצמרת המחנכים בשדה המוסיקה.
הבר ליאופולד – פסנתרן, מארגן תזמורת ג'אז. חי בקרקוב ולמד בה באוניברסיטה היאגילונית. בעיסוקו המוסיקאלי ארגן תזמורות שונות. תזמורת הסטודנטים שלו היתה במרוצת הזמן לתזמורת "שאל" אשר היתה מהתזמורות הטובות בעיר. האבר היה פסנתרן התזמורת.
הופמן יאן יעקב – (1995-1906) פסנתרן ופדגוג. בנו של המוזיקאי יהודה-יוליוש. נולד ולמד בקרקוב. בשנת 1928 הוסמך כבוגר הקונסרבטוריון הממלכתי בקרקוב. מצטיין בנגינת יצירות שופן, ופעמים אחדות זכה בפרסים. השתייך לחוג הפרופסורים בצמרת מחלקת הנגינה בפסנתר בקונסרבטוריון הממלכתי.
הופמן יהודה-יוליוש – (1941-1878) מוסיקאי, מנצח ומלווה. נולד באודסה וגר בקרקוב. הדריך תזמורות שהופיעו במועדוני לילה ובתיאטרונים, והיה ידידו האינטימי של מרדכי גבירטיג, עיצב את שיריו ורשם להם תווים. ויחד אתו היה פעיל בקבוצת הסוציאליסטים "ברידערלעכקייט" (אחווה) בקרקוב. בנותיו, יוליה והנקה, הצילו את המורשת המוסיקאלית של מרדכי גבירטיג ומסרוה לרשות הוועדה ההיסטורית בקרקוב. בשנת 1941 גורש לאושוויץ ושם נרצח. שלושת ילדיו יוליה, הנקה ויאן ניצלו וחיו בקרקוב.
הופמן מייצ'סליב מיייטיק – פסנתרן, מלווה. בנו של יהודה-יוליוש ואחיו הצעיר של יאן. נולד ולמד בקרקוב. היה תלמידו של אחיו יאן. ניגן עם תזמורות שונות כפסנתרן. היה מלווה מוכשר וליווה זמרים-סולנים. עם פרוץ המלחמה ברח ללבוב, ושם נרצח בידי הנאצים.
ויינגרטן יעקב – מוסיקאי, קומפוזיטור. חי בגטו קרקוב וכתב מוסיקה לטקסטים ביידיש. שיריו הופצו בין היהודים ונתחבבו עליהם. הוא ניספה במייחוב.
וייסמן-הובלר נטליה – פסנטרנית, סולנית, פדגוגית. נולדה ולמדה מוסיקה בקרקוב והמשיכה בלימודיה בברלין. לאחר שובה לקרקוב היתה מורה לפסנתר בבית הספר למוסיקה ליד "האגודה היהודית לטיפוח המוסיקה". גורשה לאושוויץ וניצלה. גרה בלונדון, ועבדה שם ברשות השידור.
וייסמן יעקב (קובה) – (1918-) פסנתרן ומלווה. נולד בקרקוב. למד פסנתר בקונסרבטוריון אצל פרופסור יאן הופמן, וסיים לפני פרוץ המלחמה. כתלמיד היה מופיע במופעים שונים וניבאו לו עתיד מזהיר. עם התחלת מלחמת העולם השניה ברח ללבוב, ושם נרצח על ידי הנאצים.
לוסט אייזיק, ד"ר לרפואה – מנצח על מקהלות. חי בקרקוב והיה מנצח על מקהלת ה"טמפל" של קרקוב. ד"ר לוסט אהב במיוחד קומפוזיציות בעלות אופי ישן והיה שר יצירות של החזן (שהיה ידוע בעבר בקרקוב) לייזרקה קרמיניצר. הוא גם שר את יצירותיו של הקומפוזיטור שמואל אלמן מלונדון.
ד"ר לוסט עסק במוסיקה מתוך אהבה. הוא היה רופא והיה מקובל מאוד על האוכלוסיה היהודית בקרקוב. הוא היה פעיל ב"אגודה לטיפוח המוסיקה היהודית" בקרקוב, וניהל מקהלה מעורבת וקורס לסולפז'.
לנדאו הלנה, ד"ר (?-1942) פסנתרנית, סולנית ופדגוגית. נולדה וגדלה בקרקוב. למדה מוסיקה בקרקוב ואחרי כן בווינה. לאחר שובה לקרקוב היתה מורה לפסנתר בבית הספר של "החברה היהודית למוסיקה" בקרקוב. בזמן המלחמה הייתה בלבוב, שם היתה מופיעה עם התזמורת הפילהרמונית. נספתה בפשמישל בשנת 1942.
פלסטר יוטה – פסנתרנית, סולנית. נולדה בקרקוב ושם למדה מוסיקה בבית הספר למוסיקה ע"ש ו' ז'יאלינסקי. היתה תלמידתו של פרופסור קרישטליביץ, סיימה את לימודיה בשנת 1939, והופיעה תכופות כסולנית. נרצחה בידי הנאצים.
פריימן-סוסנובסקה איזבלה – פסנתרנית ומוסיקולוגית. מבקרת מוסיקה. גדלה בקרקוב, שם למדה מוסיקה. היתה תלמידתה של פרופסור אולגה סטולפובה ובוגרת בית הספר למוסיקה ע"ש ו' ז'יאלינסקי בקרקוב בשנת 1939. עוד בהיותה סטודנטית, הופיעה כסולנית וכמלווה. לאחר המלחמה הייתה פרופסור לפסנתר בבית הספר הממלכתי בקרקוב, ועסקה גם במוסיקולוגיה.
שלייכקורן סטפן – (1905-?) כנר, ויולן, מנצח על תזמורות קאמריות. חי בקרקוב ושם סיים את לימודי המוסיקה בקונסרבטוריון הממלכתי. משנת 1932 עד פרוץ המלחמה היה פרופסור בקונסרבטוריון זה. השתתף ברביעיות כלי קשת והיה גם מנצח על תזמורת קאמרית של חובבים. ערך בקרקוב "מדריך לקונצרטים" בו היה מפרסם רשימות ומסות על התפתחות כלי-הנגינה ותפקידם בתזמורת. לפי הצעתו של ברוניסלאב הוברמן הצטרף לתזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית. לבסוף חזר לקרקוב.
שניידר פאולינה – פסנתרנית ומלווה. התגוררה ולמדה בקרקוב. בוגרת בית הספר למוסיקה ע"ש זילינסקי. סיימה את לימודיה בשנת 1938, והופיעה ברסיטלים לפסנתר וגם כמלווה בקונצרטים זמרים ונגנים.
שפרבר ברוך – (1942-1899) מנצח על מקהלות. מורה למוסיקה. היה מנצח על מקהלת "קופל שול" בקרקוב. עבד עם החזן המפורסם לייזרקה קרמיניצר (אליעזר גולדברג). ברוך שפרבר היה גם מורה לזימרה בבית הספר התיכון בקרקוב והדריך את מקהלת הגברים "הזמיר". להכתרתו של המלך האנגלי ג'ורג' החמישי שלח ברוך שפרבר לוועדת הקונקורס קומפוזיציה מקורית, אשר נתקבלה ובוצעה בלונדון. היצירה אמנם זכתה בפרס אך לא נוגנה בטקס ההכתרה משום שמחברה לא היה אנגלי.
שפרבר הנריק – נגן סקסופון, נגן ג'ז. מוצאו מקרקוב, אחיו הגדול של סטניסלב. ארגן יחד עם אחיו להקת ג'אז בשם "דה ג'ולי בויס" (הבחורים השמחים). הוא ניגן בסקסופון ובנגינתו עורר את התפעלות המאזינים.
שפרבר סטניסלב – כנר וזמר. נגן ג'אז. מוצאו מקרקוב. אירגן יחד עם אחיו הנריק להקת ג'אז בשם "דה ג'ולי בויס", שהיתה אחת הלהקות הטובות ביותר בפולין. הוא ניגן בכינור ושר פזמונים.