בית הספר הוקם בקרקוב בשנת 1916, כמוסד לימודי מקצועי לבנות, במטרה ללמד נערות יהודיות, בעיקר יתומות מלחמה וכאלה שמצבן הכלכלי קשה, את מלאכת התפירה. המוסד התפתח לבית ספר, ובשנת 1923 הוקמו במוסד מחלקות לתפירה, סריגה, רקמה ומשק בית. בנוסף על לימודי התפירה, נלמדו במקום גם מקצועות עיוניים ומקצועות יהדות, והתלמידות זכו בחינוך ברוח ההשכלה היהודית, ומקצוע שאיפשר להן עצמאות. בבית הספר למדו תלמידות ממשפחות עשירות, לצד תלמידות ממשפחות מעוטי יכולת, אשר היו פטורות מתשלום שכר הלימוד.
בתחילה שכן בית הספר ברחוב מיקולאיסקה, ומאוחר יותר עבר לבניין חדש ברחוב ויטורה, לא רחוק מרחוב סקאבינסקה בוצ'נה. המהנדס של המבנה החדש היה יעקב שטנדיג והתורם היה יעקב פרנקל, בעלה של מנהלת בית הספר גברת עליזה פרנקל. בין המורות והמחנכות נמנה את הגברות: אופן, בלזם, דים, גרינבאום, הורוביץ, לפלהולץ, הירש-שטלצר ויטי אניספלד אשר ניספתה בשטוטהוף.
בשנת 1936 הגיע מספר התלמידות במוסד ל-200. בין התלמידות היו: אסתר להרפלד, נטקה פלאום ומינדה טייכטל.