בקרקוב היו מספר בתי-ספר שבהם לימדו תורה, תלמוד ומקצועות היהדות, אך תנועת "המזרחי" הרגישה בצורך להקים בית-ספר בו ילמדו מקצועות אלה בעברית, יחנכו לאהבת ארץ-ישראל ולידיעת השפה העברית, וילמדו מקצועות כלליים הנלמדים בבתי-ספר אחרים. ההחלטה להקמת ביה"ס נתקבלה בישיבת ועד ה"מזרחי" בקרקוב בשנת 1920, בהשתתפותו של נשיא ה"מזרחי" בפולין י.ה. פרבשטיין ושל מזכירה הכללי ד"ר ש.ב. פלדמן. בישיבה זו נבחרה ועדה בראשותו של י. דרזנר, אשר החלה בפעולות להגשמת החלטת הוועד, ותוך זמן קצר הביאה להקמתו של בי"ס עממי "חדר עברי" (1921).
במשך מספר שנים שכן ביה"ס בבית שכור בן שתי קומות, שלא התאים לצרכי בית ספר, הן בגלל הממדים הקטנים של הכיתות והן בגלל קרבתו לשוק ולבית המטבחיים. ברם, למרות התנאים האוביקטיביים הקשים גדל ביה"ס והתפתח, וזאת בעיקר הודות לרמתו החינוכית והלימודית הגבוהה.
אחת הבעיות הקשות של ה"חדר העברי" היתה בעית המורים: מורים בעלי השכלה כללית רחבה, אשר היו מצויים בקרקוב, חסרו ידיעות בסיסיות בעניני יהדות, ולמורים בעלי השכלה תורנית לא היה ידע מספיק במקצועות כלליים; לכן נאלצה הנהלת ביה"ס, בראשותו של מנהלו הראשון א. פידלר, לחפש מחוץ לקרקוב מורים, שיכלו להורות גם תורה ויהדות וגם מקצועות כלליים.
תחילה היו בביה"ס רק שלוש כיתות: א', ב', ג' ובהן 23 תלמידים בסכ"ה. שפת הלימוד היתה עברית, במבטא אשכנזי. ביה"ס פעל חמישה ימים בשבוע, משעה 8 בבוקר ועד 6 בערב, עם הפסקת צהריים. כ-26 שעות לימוד שבועיות הוקדשו ללימוד תורה, והשאר ללימודים כלליים. חניכי ביה"ס היו חובשי כפות, מניחי תפילין ומתפללים. יחד עם זאת רובם לא ידעו "יידיש", תופעה שהיתה אופיינית ליהודי קרקוב, שאף הדתיים ביניהם שוחחו יום יום פולנית, ופולנית טובה.
במשך הזמן גדל מספר התלמידים, וכל שנה התווספה כיתה יותר גבוהה, עד 7 כתות של בית ספר עממי, וכן כיתות מקבילות. כשהגיע המחזור הראשון לכיתה השביעית וכשהתעוררה הבעיה של המשך הלימודים בתיכון. כדי לשמור על המשכיות ההישגים החינוכיים והלימודיים האופייניים לביה"ס, הוחלט להקים בי"ס תיכון, המבוסס על עקרונות של "חדר עברי".
בית הספר התיכון, בשם "תחכמוני", נוסד בשנת 1927. תחילה היו ב"תחכמוני" רק שלוש כיתות ששוכנו בצריף קטן. בשנת 1929 נסגר ביה"ס לשנתיים עד אשר בשנת 1931,הוקם בנין חדש בן ארבע קומות ובו 13 כיתות גדולות. במחזור האחרון של ביה"ס למדו כ-400 תלמידים ולימדו 24 מורים. היות ולימדו ב"תחכמוני" גם מקצועות כלליים היה ביה"ס מוכר על ידי השלטונות הפולניים, ברם, בוגריו לא יכלו להתקבל לאוניברסיטה על סמך התעודה של בית הספר, ולכן מי שרצה להמשיך בלימודיו וללמוד באוניברסיטה, היה עובר, בשנה האחרונה של למודיו התיכוניים, לגימנסיה פולנית או לגימנסיה העברית.
ב"תחכמוני" לימדו עד שעות הצהריים לימודי קודש בעברית במבטא אשכנזי, ואחרי הצהריים לימדו מקצועות כלליים חילוניים, כגון היסטוריה, גיאוגרפיה, בשפה הפולנית. ביה"ס העממי ("חדר עברי"), וכן ביה"ס התיכון ("תחכמוני") היו מנוהלים כל אחד ע"י שני מנהלים – אחד ללימודי קודש והשני ללימודי חול; בראשון ניהל את לימודי קודש א. קיווץ ואת לימודי חול ד"ר צ. אורינגר, ואילו בשני ניהל את לימודי קודש הרב מ.י. קליגר ואת לימודי חול, ד"ר ד. זוננשטיין.
ביה"ס "תחכמוני" חינך את תלמידיו ברוח התורה והמסורת הדתית-לאומית, והאוירה החינוכית ששררה בו היתה ספוגה ערכים דתיים מסורתיים. למשל, החגים נחוגו ברוב פאר והדר, את מפגשי עונג שבת היו נוהגים לקיים לפי תקנון מיוחד, לבית הכנסת הלכו כולם, והיחסים בביה"ס היו של כבוד הדדי, של הבנת הזולת ושל נכונות לעזרה. במוסד היו גם מספר חוגים שפעלו אחרי הצהריים, בהם למדו הסטוריה של ארץ-ישראל תולדות החלוץ וכו'. היו גם חוגים אחרים, כגון חוגי ספורט שונים. אין פלא לכן, שבמסגרת חינוכית זו ובתנאי לימוד אלה לא ידעו התלמידים מהי בטלה – בפרט, כשתלמיד ביה"ס יכול היה להשתייך לכל תנועה ציונית.
מבי"ס "תחכמוני" יצאו מחזורים של בנים לומדי תורה ועבודה, דור של חלוצים המגשימים את הרעיון הציוני. הראשונים שבהם שהגיעו ארצה הקימו את קיבוץ כפר-עציון בהרי חברון; האחרים מלאו וממלאים תפקידים חשובים בבנין הארץ ובהתפתחותה.
הערה:
קיומו של בי"ס מסוג זה היווה חידוש גדול בעיר, הסעיר מתפללים רבים בבתי-כנסת, ואף גרם למריבות וקטטות בין ההורים ששלחו את ילדיהם לביה"ס לבין המתנגדים לכך. בראשית קיומו התמקם ביה"ס ברחוב קופה 16. בחצרו נבנה מאוחר יותר בית-כנסת גדול של "המזרחי". שהיה "למקור השראה ואבן-שואבת לפעולות מבורכות של תנועת 'המזרחי' בקרקוב" .
כתב: ש. לקס, בתוך:" היהודים בקרקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה"