Stowarzyszenie Kupców Żydowskich w Krakowie
… בשנים 1920-1918, לאחר קום מדינת פולין, נעורה במעמד הסוחרים ההכרה בצורך הדחוף להתארגן, הורגשה הסכנה האורבת, ליסודות קיומם. הכיוון הברור והמשותף לכל הגורמים הפולניים לנשל את היהודים מעמדותיהם הכלכליות, ההסתה האנטישמית המתמדת וגוברת, שיטת המסים, כל אלה מרטו את עצביהם של הסוחרים היהודיים ופקחו את עיניהם לראות את התהום הנפערת לרגליהם.
עתה מתחיל מעמד הסוחרים היהודים להתארגן ברצינות ובתנופה, כשראשי הדוברים הם הסוחרים מהאגף הציוני: שמואל שפירא, היו"ר הראשון של ההתאחדות, חונא פייבל לייסטנר, ב.מ. ספירא, סיני אלכסנדרוביץ, רפאל פפר, אברהם לינדנבוים, הנריק שנקר, שלמה שטרנברג, אפרים הורוביץ, ברנרד ליינקראם, שמואל הרצוג, בער הוניגוואקס, יצחק הלפרן ויואל נכט, ועוד סוחרים יהודיים בקראקא כגון איזידור לנדוי, שמואל שכטר ואיגנצי רימלר, ליאופולד פרומוביץ, ד"ר פוסמן, ברוך ולייב פריימן, וולף רוזנבלום, שלמה פליישר ומיכאל גרינשפן…
לאחר שנת 1930 נכנסו לעבודה פעילה בהתאחדות והצטרפו לוועד: מקס לאוטרבך, מאוריצי טאובלר, ד"ד שמואל ליכטיג, יעקב שטרנברג ורבות פעלו מניק שטנברג, ד"ר קלוגמן, ד"ר יעקב מיקנברון. שנים רבות שימש בתפקיד המזכיר, חניך ההסתדרות הציונית האקדמאית "השחר" יוסף הימלבלאו. בעיניני מיסים סייעו ד"ר ווסרברג וד"ר איגנצי מאהלר. ראוי לציין כי בדרך כלל מאז 1930 גברו בהתאחדות היסודות הלאומיים על ידי הצטרפותם של עסקנים ציונים מובהקים. השפעה רבה היתה לעובדה שהעתון היומי הציוני לגליציה המערבית "נווי דזינניק" עמד לצדו של מעמד הסוחרים היהודים והיה לו לפה.
נוסף להתאחדות כללית זו, שייצגה את רוב הסוחרים, היתה גם התאחדות נפרדת ל"סוחרים זעירים". שתי ההתאחדויות פעלו בהידוק ושיתוף, והפיצול נבע רק בשל צרכי יצוג בוועדות אזרחיות כלליות לעניני מיסים. קמו שני בנקים יהודים – האחד ציוני, "בנק שיתופי למלווה", ברחוב סטרדום 13, והאחר – בנק כללי "בנק הסוחרים" ליד ההתאחדות ברחוב גרודזקה 43. שני מוסדות אלה עשו מאמצים רבים כדי לסייע בידי הסוחרים היהודים במאבקם מול הלחץ הגובר והולך.
כמובן שהמסחר הנוצרי העריך עד מהרה את כוחו של ארגון הסוחרים היהודים, ופתח בהתקפת נגד לנישול היהודים, קו שהונחה מגבוה, מהממשלה וזרועותיה.
על פי מאמר מאת יעקב שטרנברג
מתוך "ספר קראקא" עיר ואם בישראל, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ט