בין ארגוני הנוערה ציוניים אשר פעלו בקרקוב בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, ואשר השתייכו לזרם הציונים הכלליים (בדומה לארגון "עקיבא"), היו גם שני ארגונים בעלי מספר קטן יחסית של חברים, "יהודה" ו-"העתיד".
חברי ארגון הנוער הציוני "יהודה" היו בני נוער אשר למדו בבתי ספר תיכונים מקצועיים, כגון בית הספר הספר למסחר וכלכלה אשר ברחוב סטרשבסקיגו, בית הספר היהודי למסחר שברחוב סטרדום, בית הספר "Ognisko pracy" לבנות ובית הספר המקצועי שליד הגימנסיה העברית. לאחר סיום לימודיהם, היו חברי תנועת הנוער "יהודה" עוברים לארגון ההמשך – "העתיד".
שני הארגונים שכנו במספר חדרים במבנה של קולנוע "אפולו" שברחוב ז'ילונה (היום רחוב סרגו), איזור בו התרכזו גם תנועות נוער יהודי אחרות. באמצע שנות השלושים של המאה ה-20 פונה בניין "אפולו", ותנועת "יהודה" עברה לפעול מבנין ברחוב בז'וז'ובה פינת רחוב גרטרודי, ואחר כך עבר משכנה לרחוב מוסטובה. תנועת "העתיד" עברה למשכן ברחוב גרוצקה. שני הארגונים הקימו גם קבוצות עזרה לתלמידים.
בין חברי "יהודה", אשר בשנת 1935 חגג את שנת ה-25 להקמתו, אזכיר את אדק זימרמן, ארטק וייסנפלד, קובה גרנץ, אלק גרוסמן, גריכטר, שפינר, וולפוביץ, רייגלהאופט, גריס, צשיה יפה, סטלה אפולו, פלה גרינבאום, לושיה אניספלד, גניה שפרבר, סלה ונדר, נטקה פלאום, מינדה טייכטל, וילק אופנר, משה ברנר והנק פינסקפלד. הח"מ שימש, תקופה מסויימת, כיו"ר התנועה.
בין ה'סניורים' מתנועת "העתיד" אזכיר את ד"ר ולנר, ד"ר י. דיאמנט עורך המדור הכלכלי ב"נובי דז'נניק", יעקב שטרנברג ואחיו, שלושת האחים שנברג, המהנדס לפלהולץ, דולק שן, דודק שיין, מוניק ויוזק גולדברגר, רומק הוכמן, קלמן זינדל, הלה וינפלד, לוטקה ויטנברג, לושיה לוינגר ומאיר ים.
לתנועת "יהודה" היה דגל קטיפה ועמו השתתפנו בכל החגיגות. בעת כיבוש פולין על ידי הגרמנים, הוסתר הדגל בדירת אמו של וילק אופנר. גורלו לא ידוע לי, שכן אשתי ואנוכי עברנו את נהר הסאן בנובמבר 1939, משום עברתי ללבוב והוגלנו על ידי הרוסים לסיביר, שם היינו עד סוף המלחמה. בשנת 1952, ביוזמת המהנדס לפלהולץ, התקיים כנס חברי שני הארגונים. בכנס השתתפו כ-100 חברים מישראל ומארה"ב.
צבי (הנריק) גרינגרס