בהמיר ארץ ובמוט הרים, אליעזר צוריאל

הספר יצא לאור בסיועם של יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה וארגון יוצאי קרקוב בישראל, תשנ"ט.

את ספרו החל אליעזר לכתוב כשהוא כבר בן 73 כשהוא רושם את קורותיו ואת כל מה שידוע לו על המשפחה ועל האנשים שנפגש עמם בדרכו, כפי שהם זכורים לו , ואלה שהשפיעו על חייו.

צוריאל, שהיה בן 16 כשפרצה המלחמה, מספר בספרו על משפחתו, שהייתה משפחה יהודית אורתודוקסית; 

מרחיב על קורותיהם וגורלם של בני משפחתו בצל מלחמת העולם הראשונה;

 מתאר חוויות ילדות בקרקוב היהודית בין שתי מלחמות העולם, תיאור חיי היום-יום מנקודת מבט של ילד, הבית בו התגורר, ההווי השכונתי והזרמים השונים, לימודים ב'חדר' ואחר כך בגימנסיה 'תחכמוני;

שנות ההתבגרות כוללות חברות בתנועת הנוער 'השומר הדתי', חוויות משנות השלושים בקרקוב על רקע עליית הנאציזם, מבוכת הציבור היהודי וגילויי אנטישמיות ברחוב;

המחבר מרחיב על החיים בצל האיום הגרמני והחיים תחת הכיבוש, וגורלו וגורל משפחתו לאחר גירוש חלק מיהודי קרקוב, כשהוא ומשפחתו עוברים לעיר טרנוב,  והחיים בגטו בטרנוב.

פרקיו האחרונים של הספר עוסקים בהרהורים של צוריאל על התנהגות הציבור היהודי  החיים במחנות, השחרור ובניית החיים בישראל.