הד"ר לוסט היה חסיד נלהב של יצירו ליזרקה (אליעז גולדברג), ידע פרק במוסיקה ובניצוח, והא ניצח על המקהלה ב"היכל".
אכן במקצועו היה ד"ר לרפואה. בבוקר היה עובד בבית החולים, ואחרי הצהרים היה מקבל חולים בביתו, ויחד עם זאת נתפנה לעשות אימונים עם המקהלה ולנצח עליה.
מקהלת ה"היכל" היתה מעורבת, גברים ונשים. המקהלה היתה שרה מיצירות ליבנדובסקי, זולצר, ברנשטיין וכדומה. אך יצירותיו של המוסיקאי והמנצח שמואל אלמן עלו על כולן. היה זה בית הכנסת היחידי בכל פולין שבכל ליל שבת ושחרית של שבת היו שרים בו רק מיצירות אלמן. לזכותו של ד"ר לוסט יש לציין שידע להפיק את הניואנסים הדרושים מכל יצירה, על אף העובדה שחסר היה עוד נסיון רב בניצוח.
האגדות הרבות שנתרקמו סביב חזנוו של ליזרקה בקראקא השפיעו על הד"ר לוסט להכניס כמה יצירות של ליזרקה בתוכנית התפילות של ה"היכל". היצירות לא היו, אמנם, בהתאמה לתוכנית ה"היכל", אבל הן שימשו אמצעי טוב ומועיל למשוך קהל שומעים גדול לשם. וביחוד אחרי פטירתו של הרב המטיף הד"ר יהושע טעון, שנחשב לעמוד התיכון ב"היכל", ועם מותו כאילו נתייתם, והד"ר לוסט בא לעודד את המתפללים ביצירות ליזרקה, שלא נתיישנו אצל אנשי קראקא.