בית כנסת צוקר בככר פודגוז'ה

סמוך לכיכר המרכזית בשכונת פודגוז'ה, במעלה רחוב ווגירסקה (Węgierska) בואך רחוב רקבקה (Rękawka), בבית מספר 5, שכן בית הכנסת צוקר, שהוקם בשנים 1881-1879. הבית בן קומה אחת, קירותיו החיצוניים בנויים לבנים אדומות, ובירכתיו חצר. בית הכנסת הכיל שני אולמות, האחד לגברים – שסמלי שנים עשר השבטים עיטרו את קירותיו, ובכותלו המזרחי ארון הקודש – והאחר לנשים. לכל אולם היתה כניסה נפרדת מהרחוב, ובאמצע, בין שני האולמות, היה קיר עם חלונות כדי שגם הנשים תוכלנה לשמוע את תפילת החזן. בפרוזדור הקטן שבין שער הכניסה ואולם הגברים היה פתח, שהוביל לחצר קטנה, שכללה גינה מטופחת, ולדירת השמש/החזן.

בית הכנסת לא היה גדול, ושררה בו אווירה משפחתית. לאורך קירות האולמות עמדו כסאות ושולחנות מכוסים מפות. המפות נתרמו על ידי המתפללים לרגל ארועים משפחתיים. הרוח החיה בתקופה שלפני המלחמה היה בצלאל אלישע וורטהיימר, בן דוד יוסף ורוזה לבית צוקר, שנרצח יחד עם אמו על ידי הנאצים.

כך היה עד להקמת הגטו בפודגוז'ה, כשבית הכנסת היה חלק ממנו. במקום התקיימו תפילות, והוא שימש גם לקונצרטים של חזנות. בין השאר התקיימו של קונצרטים של מקהלת גברים ונערים, בניצוחו של קלמן לייב וולפיילר, שהתמחה במוסיקה דתית. סולני המקהלה היו האחים שאול והירש הרינר, יולק קאופמן ואחרים. בין הזמרים היו גם ילדיהם של האחרים גרינר ושני אחים לבית ליכטנסון. בחנוכה תש"א, דצמבר 1941, התקיים הקונצרט האחרון במקום (ראה תמונה). זמן קצר לאחר מכן נסגר המקום.

בתום הכיבוש הגרמני לא חזר המקום לשמש כבית תפילה, ונותר בשממונו. אחר כך שימש הבניין כבית חרושת למיטות ברזל. בשנת 1996 הוכרז המקום כמבנה עתיק, במאי 1997 שופץ, והיום הוא משמש כגלריה לתמונות.