מוסדות וארגונים

כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19 החלו מאמצים של הציבור "המתקדם" להקים ספרייה יהודית מודרנית, שהאוסף שלה לא יכלול רק

מרדכי להב, בספר "היהודים בקראקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה" מספר על קן "השומר הצעיר" בקרקוב. השנים 1925-1918 בשנת 1916

מתוך: היהודים בקרקוב, חייה וחורבנה של קהילה עתיקה, ועדת ההנצחה של יוצאי קרקוב בחיפה, תשמ"א 1981 במגוון הרחב של החיים

לרשות האוכלוסיה שוחרת התרבות ולרשות המעונינים להרחיב את השכלתם, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, עמדו ספריות וחדרי הקריאה העירוניים, אך

רוב יהודי קז'ימייז' ופודגוז'ה לא נהגו לבלות בבתי קפה ובמסעדות, ואת הפגישות המשפחתיות והשמחות נהגו לקיים בבתים. ובכל זאת, היו

בתי חולים בעיר העתיקה ובנובה פלץ כבר במאה ה-13, עם תחילת ההתיישבות היהודית באחד מרבעיה של העיר קרקוב, יש עדויות

Stowarzyszenie Kupców Żydowskich w Krakowie … בשנים 1920-1918, לאחר קום מדינת פולין, נעורה במעמד הסוחרים ההכרה בצורך הדחוף להתארגן, הורגשה

הרעיון להקים תיאטרון יהודי בקז'ימייז' קרקוב עלה כבר בשנת 1887, אך רק בשנת 1908 נמצא לו משכן מתאים. ביוזמתם של

במחצית המאה ה-19 התארגנה, על ידי ארגון נשים יהודיות בקרקוב, חברת יתומים יהודים. בתחילה שכנו היתומים בשני אולמות בכיכר Bawol,

ארגוני הסטודנטים היהודיים בקרקוב כעשרים ארגוני סטודנטים יהודים פעלו בקרקוב מסוף המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם השניה. חלקן ציוניות