lili haber | ארגון יוצאי קרקוב בישראל

עם כיבוש קרקוב החליטו הגרמנים להקים גוף כללי שייצג את יהודי העיר בפניהם, ובהתייעצות על ראשי עיריית

ספריית ההשאלה הידועה ביותר בקרקוב הייתה זו של משפחת גומפלוביץ', אשר התמחתה בנושא במשך למעלה ממאה שנים,

ביזמתה של שרה שנירר ובתמיכת ראשי אגודת ישראל נוסד בקרקוב בשנת 1917 בי"ס תיכון ראשון לבנות חרדיות.

ימים מעטים אחרי פלישת הגרמנים לקרקוב וכיבוש העיר, החלו ניתכים צווים וגזירות על אוכלוסית העיר, ורובם יוחדו

בצ‘כיה התעורר ויכוח על אוסקר שינדלר מועדון ובית ספר של יום ראשון בקהילה היהודית אנה קלוגר, סיפורה של

בית הקברות ברחוב מיודובה (Miodowa), המכונה בית הקברות החדש, הוקם בשנת 1800 בשטח שמחוץ לקז'ימייז' ההיסטורית, על

"ללכת על חוד התער" הוא סיפורה של אירנה יוהנס לבית הימלבאו, מאת נורית אשכנזי, על חייה של

חיים הילפשטיין, המושל בעולם הפוליטיקה של יהודי קרקוב, מאיר בוסאק; קהילת יהודי קרקוב במספרים; Marsz Pamieci I

בפודגוז'ה, ברחוב ונגירסקה 3, התגוררו בני זוג אלטר גבריאל פמפר ואשתו פרלה לבית שטרומפנר, ועמם עשרת

פנינה מיזליש, מתוך הספר: רבנים שנספו בשואה, ביוגרפיות של רבנים ואדמורי"ם מפולין ומשאר ארצות מזרח אירופה שנספו בשואה.

כל הפוסטים של lili haber