lili haber | ארגון יוצאי קרקוב בישראל

קריאת המגילה ב“יד ושם“; יומנו של אברהם בוסק, יוסף בוסק; בית הכנסת אייזקה; שלום קרניאל (טרללר) (1947-1912);

בקרקוב היו מספר בתי-ספר שבהם לימדו תורה, תלמוד ומקצועות היהדות, אך תנועת "המזרחי" הרגישה בצורך להקים בית-ספר

בשנות השמונים של המאה ה-19 הקימו אנשי קהילת יהודי פודגוז'ה בית עלמין לשימושם ברחוב ירוזולימסקה מספר 25

בית העלמין הצמוד לבית הכנסת של הרמ"א (ר' משה איסרליש) ברחוב שרוקה (Szeroka) נפתח לקבורה בשנת 1552,

בעיר היהודית קז'ימייז', המוקפת חומה, החלה התיישבות יהודית בשנת 1335. לאחר גירושם של היהודים מקרקוב ב-1495, הורחבה

במחצית המאה ה-19 התארגנה, על ידי ארגון נשים יהודיות בקרקוב, חברת יתומים יהודים. בתחילה שכנו היתומים בשני

הורי ואני, בת יחידה, גרנו ברובע אלגנטי של קרקוב, שבו גרו בעיקר פולנים. בכל התעודות שלי

גולגולת אדם נמצאה במחנה פלשוב; סיפור החיים שלך ; יומן גטו קרקוב של הלינה נלקן; "קראקא דכולה

ספרו "הוגים והגיונות" של הפילוסוף ד"ר בן ציון רפפורט, מורה ללימודי היהדות בגימנסיה העברית בקרקוב, ראה אור

ראיון שערכה אניס פורדיס בשנת 2002 אבא עבר לקרקוב? דומני שאבא עבר לקרקוב על מנת ללמוד ארכיטקטורה.

כל הפוסטים של lili haber