זיכרונות
קורותי, משה (מייטק) פרבר
גרתי עם משפחתי ברחוב פאינסקה, קרוב לרחוב פוטוצקגו. באזור בו גרנו, רוב התושבים היו פולנים, להורי הייתה חנות מכולת, בה
נחמה בלב הזוועות, אסתר פרידמן
בלב הזועות שחווינו בזמן המלחמה היו גם נקודות אור. אור שבקע מן האנשים הסובבים אותנו, אור שנתן לנו את ההרגשה
אלה שטיין לבית פרבר
אלה השתייכה לדור שחווה ילדות מאושרת בקרקוב, עיר הולדתה, אך חוותה גם את הנסיון האכזר של השואה, בה נספו הוריה.
מחנה פלשוב, אסתר (סטניה) מנהיים (הולנדר)
מחנה פלשוב. הבוקר טרם הבקיע. בצריף מחנק, אויר דחוס. חשים באוויר אימה ומתח. מדי פעם נשמעת אנחה. מדי פעם נשמעת
"זה מלווה אותי כל החיים…" יעקב הולנדר
נולדתי בקרקוב בשנת 1928 להורי אברהם ורגינה. השנה שמופיעה במסמכים היא שנת 1929 אבל זו טעות. כשהגעתי ארצה
האחים לבית שינדל
חמישה ילדים, אווה, יהודה-אידק, ליאון, יוסף ושייע, נולדו בתחילת המאה ה-20 לאשר שינדל מדומברובה טרנובסקה (Dabrowa-Tarnowska) ולרוזליה לבית דרזנר ילידת
ארבע מחברות שחורות, פולה שרייבר לבית גולדווסר
פולה שרייבר לבית גולדווסר כתבה את זיכרונותיה ב-4 מחברות שחורות. מחברות אלה נכתבו מיד לאחר שחרורה ב-8 במאי 1945 עם
מחנה שינדלר, מרדכי לוסטיג
בוקר אחד העירו אותי ולקחו אותי למגרש שבו חיכתה לנו קבוצה קטנה. העלו אותנו על משאית צבאית, ונסענו בתוך המחנה
על מחנה פלשוב, ברטה פרדרבר
שנות הסבל, תלאות הגטו והמחנה, נתנו אותותיהם בבעלי. עוד בראשית 1943, כאשר הועברנו למחנה, החל סובל (ממחלת הפורונקולוזה), גופו התכסה
על הפוגרום בקרקוב
הפוגרום בקרקוב התרחש בשבת ה-11 באוגוסט 1945, וקדם ב-11 חודשים לפוגרום קיילצה. בפוגרום נרצחו רוזה ברגר ואנשל צוקר, ומספר אנשים נפצעו