בסוף המאה ה-18 צורפה קרקוב לקיסרות האוסטרו-הונגרית, והיהודים קיבלו זכויות אזרחיות, וביניהם גם הזכות לקנות בתים ורכוש בקרקוב העיר. עם הגידול במספרם של היהודים בקז'ימייז' החלו היהודים להתגורר באיזורים שונים של העיר, ורבים מהם התרכזו ברחובות סטרדום, גרודצקה, פלוריאנסקה, סלבקובסקה, שפיטלנה, סיינה ואפילו בככר העיר. בשנת 1910 היו בבעלות היהודים 763 בתים באיזורים אלה, שהיוו 38% מכלל הבתים.
רחוב סטרדום/סטרדומסקה (Stradom)
הרחוב, שעד תחילת המאה העשרים נקרא קז'ימירסקה, מוביל מרובע קז'ימייז' אל העיר העתיקה וסביבותיה, דרך רחוב גרוצקה. ערב מלחמת העולם השנייה היו למעלה מ-30 בתים ברחוב זה בבעלות יהודית.
רחוב אגניישקי 5 (Św Agnieszki) – בית הכנסת ציפריס
רחוב אגניישקי מחבר את רחוב סטרדום ורחוב דיטלה, וכאן, בבית מספר 5, היה בית התפילה על שם מיכאל הירש ציפריס, שנוסד בשנת 1887. הבניין בן השלוש קומות שימש גם כבית מדרש, והתפללו בו מכובדי הקהילה. ערב המלחמה היו 104 חברים בבית התפילה, אם כי בחגים הייתה צפיפות גדולה והיה צריך לרכוש כרטיס כניסה מראש. בתקופת השלטון הנאצי נהרס בית הכנסת ונשדד, ואחרי המלחמה שוקם המבנה, המשמש היום כבית מלון.
רחוב גרודצקה (Grodzka)
גרוצקה הוא אחד הרחובות העתיקים בקרקוב והוא מוביל מרחוב סטרדום אל הכיכר המרכזית ואל ארמון המלכים ב-וואוול . בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו כ-20 בתים בבעלות יהודים והרחוב היה מלא בעסקים של יהודים.
רחוב גרוצקה 62: בית הדפוס של יוסף פישר
יוסף פישר, שהיה גם חזן בבית הכנסת "הטמפל" הקים כאן, בשנת 1879, את בית הדפוס העברי המפואר שהיה אבן שואבת לגדולי הסופרים באותה תקופה. .
רחוב גרוצקה 30-28: בית המדרש של מרדכי טיגנר
בשנת 1913 ייסד מרדכי מרקוס טיגנר, בצידור האחורי של הבית, בית מדרש ובית תפילה, על מנת שישמשו את בעלי העסקים היהודים שפעלו במרכז העיר.
רחוב שפיטלנה (Szpitalna)
ברחוב זה פעלו מספר חנויות ספרים משומשים בבעלות יהודית, כמו משפחות זיידן, טפט, ווטשטיין ואחרים. בראשית כל שנת לימודים פרח ברחוב מסחר של רכישת ספרי לימוד מיד שנייה והוא התנהל בחנויות וגם על המדרכות.
רחוב שפיטלנה 24: בית תפילה 'אהבת רעים'
בבניין זה שכן בית מדרש ובית תפילה אהבת רעים'.
רחוב שפיטלנה 38: בית קפה 'ציגנריה'
כאן, בבניין שמול בית האופרה, היה בית הקפה 'ציגנריה', שהיה חביב על אנשי ה-אס.אס. הגרמנים. בין פעולות ההתקוממות שהתבצעו על ידי הצעירים היהודים, חברי תנועות הנוער, ב-22 בדצמבר 1942, נכללה גם זריקת רימונים לתוך בית קפה זה, שהיה מאוכלס בגרמנים חוגגים לרגל חג המולד. מספר גרמנים נהרגו ואחרים נפצעו. פעולות המרי כללו גם העלה באש של סדנת רכב של מכוניות גרמניות, הדבקת כרוזים הקוראים למרי והתקוממות של האוכלוסיה, הנפת דגלי הלאום הפולני וחבלה בסירות של ה-אס.אס. על נהר הוויסלה. שמו של בית הקפה 'ציגנריה' ניתן לכל הפעולות שבוצעו באותו יום.